כש-101 חטופים וחטופות ישראלים נמקים במנהרות עזה; כשמאות אלפי אזרחיות ואזרחים עזתיים מורעבים באכזריות בשמנו על ידי ממשלת ישראל; כשאותה ממשלה מנהלת הפיכה משטרית אגרסיבית ומאשימה בכך את שומרי הסף שהיא מנסה לחסל – מקומם שצריך להתייחס לזבל מיזוגיני שפלט מפיו שופר קטן של ראש ממשלת ההרס. אבל שנאת הנשים שינון מגל שפך לאחרונה אל הזירה הציבורית היא חלק בלתי נפרד מהמערכה שמנהלת הממשלה שאותה הוא מייצג נגד ההומניזם, הליברליזם, השוויון, ההגינות, האמת והשפיות. לכן, אף שהוא – ובוודאי הטקסטים הירודים שהוא מפיק – אינם  ראויים להתייחסות, צריך להעמיד דברים על דיוקם.

ינון מגל התגולל על חיילת שצלחה את כל האתגרים והמכשולים והתקבלה לסיירת מטכ"ל. ראשית הוא הכריז שלא ייתכן שהיא עמדה בקשיי המסלול, שזכורים לו כמפרכים ומתישים. שנית הוא קבע שהוא – ושאר הגברים כמוהו – אינם יכולים לעמוד בפיתוי שנוכחותה של אישה מציב בפניהם. נוכח אישה, הסביר, הם מאבדים שליטה ויצריהם גוברים עליהם ואז, במקום להילחם – הם נוטפים הורמונים ונמסים. שלישית, כי אולי לא די בכך, הוא טען כי נוכחות אישה תמנע מחיילים דתיים ומחרדים שאולי ירצו יום אחד להתגייס, להתנדב לסיירת מטכ"ל. מסקנתו: שתועף החיילת מן הסיירת ויחד איתה, מן הסתם, שאר הנשים שהגיעו למקומות נכבדים ומוערכים.

לקינוח מגל הוסיף חטא על פשע והפריח את הרמיזה המופקרת כאילו כניסת נשים לחילות קרביים היא לא זכותן האזרחית, אלא חלק ממזימה בוגדנית לפגוע בצה"ל ולכן במדינה כולה – תאוריית קונספירציה מבישה נגד שוויון מגדרי, שמושמעת מזה שנים על ידי החשוכים שברבני תנועת נועם. את כל הזבל הזה תמצת מגל בהכרזה כי הוא, הגבר, הינו "בבון", ועל החברה להתיישר כדי להתאים את עצמה להוד בבוניותו: עליה לסלק נשים ממקומות יוקרתיים כדי לא לפגוע באגו הבבוני שלו, ולהעלימן מן המרחב כדי לא לגרום לו ולבבונים שכמותו להתנפל עליהן במקום לעסוק במלאכות גבריות חשובות.

הדברים מדברים בעד עצמם, אלא שינון מגל אינו בבון. זכרים בבונים מחזיקים "הרמונות" של נקבות. ינון מגל היה מת להיות בבון, ובעולם השקרים והמראות של ערוץ 14 הוא מרשה לעצמו לפנטז שהוא כזה; אבל בעולם האמיתי, כולם יודעים, הוא בסך הכל שוביניסט בגרוש שמנסה לתופף על חזהו ולהדמות לזכר אלפא עוצמתי. המדיניות הסקסיסטית שהוא מדברר עבור הממשלה היא הזדמנות פז עבורו להפיק פנינים שוביניסטיות כפי שהוא אוהב, ולהרגיש גבר גבר.

התלונות שהוגשו נגדו על הטרדה מינית נסגרו, אבל בימים שבהם עוד היה שמץ של בושה בחיים הציבוריים בישראל, הוא נאלץ להתפטר מהכנסת וממפלגת הבית היהודי, ואף הודה "טעיתי, חטאתי". עכשיו, כשהוא ושולחיו חיסלו כל בושה, הוא חוזר דרך החלון וכפרזנטור של הסקסיזם השלטוני, משלח את לשונו ללא חשש. הפעם זמירותיו הן כבר לא "מחמאות" מיניות לצעירות שעבדו תחתיו ושלא רצו לשמוע אותן ממנו, אלא ביזוי והשפלה של חיילת ושל כלל הנשים על רקע מינן; ואם כבר, גם ביזוי חיילים וגברים בכלל, שהוא מעז לטעון שאינם מסוגלים לתפקד מקצועית ועניינית בנוכחות נשים.

מגל רוצה לבנות לעצמו דימוי של בבון, אבל הנאום חושף גבר שלא יכול לשאת נשים חזקות ומוצלחות, ומקווה להקטין אותן על ידי כינוי הצלחתן להשתלב בסיירת מטכ"ל "שטויות". במילה אחת: פתטי.

כל מה שיש להגיד לשופר הוא שאנחנו לא שואלות אותו. הימים שבהם גברים בעלי אגו שברירי כמו שלו יכלו להדוף אותנו חזרה אל המחשכים במילים גסות ובהעלבות, כדי לשלוט לבדם בזירה הציבורית, חלפו מזמן ולא ישובו. אנחנו אזרחיות בעלות כבוד אנושי סגולי, שוויון וחירות מלאים, וכאלה נישאר. במלוא הדרנו. אנחנו זכאיות לממש את עצמנו בכל תחום על פי כישורינו ויכולותינו, ונמשיך לעשות זאת גם אם מגל יוסיף לשפוך את מררתו על עצמו בשידור חי בערוץ ההסתה שממשלת החורבן בנתה לו על חשבוננו כדי לשרת אותה. והצעירות, הן בכלל מסתכלות דרכו, לא מאמינות שהוא אמיתי.

אם יש לינון מגל בעיות של שליטה בגופו – יואיל ויקבל טיפול הורמונלי, או שיכלא את עצמו במקום שבו אינו מהווה סכנה לבריות. את פיו המלוכלך מומלץ שישטוף במי סבון או באקונומיקה. אם קשה לו לראות נשים שמצליחות יותר ממנו במקומות שבעיניו הם "גבריים" – שיתמודד. אם הוא לא מסוגל להבין שנשים נכנסות לסיירת מטכ"ל כי הן רוצות ומתאימות – שיבקש יפה, כל ילדה בגן יכולה להסביר לו.

כדי לא לסבול מן הינון מגלים, צריך להכניס אותם לפרופורציות. כל אוטוקרט מקיף את עצמו בכלומניקים כדי שישמשו לו בובות-כפפה. אין להם קיום בלעדיו. בחסותו הם מתלהמים ומשתוללים, וכשהוא איננו – הם מתנדפים כלא היו. צריך להזכיר לעצמנו שהם ייעלמו ברגע שנתניהו ייצא מחיינו הציבוריים. עד אז צריך לעמוד על כבודנו האנושי ולדעת שכל ההתלהמות שבעולם לא מוחקת או מבטלת אותו.

התפרסם במדור דעות של עיתון הארץ ביום 4.12.2024