טענתה המופרכת של משטרת ישראל, שהאמן זאב אנגלמאיר נעצר כי השתתפותו בצעדה בדמות “שושקה” עלולה להוות הטרדה מינית לציבור, היא לא פחות משערוריה, אפילו בימים שערורייתיים אלה. אנגלמאיר מופיע בבלפור לבוש כשושקה דרך קבע; מעולם לא היתה בהופעתו זו סכנה להטרדה מינית של הציבור. גם לא צל צילה של סכנה. פשוט מפני שאין בישראל דבר כזה “הטרדה מינית של הציבור”. גם לא של עצים ופרחים. להטריד מינית אפשר אך ורק אדם מסוים, ואת זאת אנגלמאיר לא עשה.
בישראל, הטרדה מינית אסורה היא אך ורק התנהגות שמוגדרת ככזו בחוק למניעת הטרדה מינית, משנת 1998. החוק מונה בדיוק ששה סוגים של התנהגויות שעלולים להתפס כהטרדה מינית אסורה; ששה סוגים, ותו לא. אף אחד מששת הסוגים הללו לא כולל לבישת תחפושת של אישה עירומה. אין דרך בעולם לפרש את דמות “שושקה” של אנגלמאיר כהתנהגות שמתקרבת למה שהחוק מגדיר כהטרדה מינית אסורה.
כל אחת משש ההתנהגויות האסורות בחוק למניעת הטרדה מינית היא התייחסות מינית פוגענית של אדם אחד לאדם אחר. חלק מן ההתנהגויות דורשות שהאדם שאליו מתייחסים יראה שאינו מעוניין בהן (למשל, כשמדובר בהצעות מיניות חוזרות ונשנות לאדם, או בהתייחסויות חוזרות ונשנות למיניותו). חלק מן ההתנהגויות אינן מצריכות דחייה מצד הנמען, כי הן פוגעניות ומזיקות כשלעצמן (סחיטה מינית באיומים; שימוש באדם בלי הסכמתו לשם השגת סיפוק מיני; ביזוי והשפלה מיניים של אדם; הפצת תמונות או סרטונים המראים אדם בתנוחה מינית משפילה). כולן אסורות מפני שהן פוגעניות כלפי אדם מסוים. אף אחת מהן אינה מתייחסת ל”ציבור” או למושגים מופשטים אחרים, כשם שכלל זכויות האדם בישראל מוגנות בשם הבטחתו של כבוד האדם; החוק הישראלי אינו מגן על “כבוד הציבור”.
החוק למניעת הטרדה מינית נועד להגן על כבודם, חירותם ופרטיותם של כל אחת ואחד מאיתנו, ולקדם שוויון מגדרי. הוא נועד לשחרר אותנו מפגיעה בכבודנו, בחירותנו, בפרטיותנו ומאפליה מגדרית. הוא נועד למנוע שימוש לרעה בביטויים מיניים באופן שעלול לפגוע בנשים ובגברים ספציפיים. החוק בשום פנים ואופן לא נועד לדכא גילויי מיניות שאינם פוגעניים. הוא לא נועד לקדם אג’נדה פוריטנית, “לנקות” את המרחב הציבורי ממיניות, או למנוע ביטוי עצמי מיני כלשהו, כל עוד איננו מזיק לאדם אחר.
השימוש בחוק למניעת הטרדה מינית כדי לעצור מפגין הלובש תחפושת של דמות אישה הוא מזעזע. זה לא רק שימוש לרעה בחוק, אלא שימוש בו באופן בלתי סביר בצורה קיצונית, שאינו יכול להתיישב עם לשון החוק, עם רוחו או עם פרשנותו השיפוטית מזה עשרים שנה. אם יש מישהו במשטרה שאינו יודע זאת, זוהי בעיה גדולה מאוד. אם המשטרה יודעת זאת ובכל זאת משתמשת בחוק כדי להשתיק אנשים, להדירם ולעצור אותם בלי שום קשר לתוכנו — זוהי בעיה גדולה עוד יותר. כך או כך, זוהי פגיעה מחפירה בחופש ההפגנה, בחופש הביטוי, בשלטון החוק ובאיסור ההטרדה המינית, שמקבל בידי המשטרה פרשנות מוסרנית ודכאנית.
ראוי שהמשטרה תדאג לרענון מיידי של הכרותם של כל הנוגעים בדבר עם שלטון החוק ועם הוראות החוק למניעת הטרדה מינית. אי אפשר לחכות למינויו של מפכ”ל; ההתנהלות המשטרתית מסוכנת ומחייבת תיקון מיידי. במקביל, ראוי שאנגלמאיר יתבע פיצויים על שחירותו וחופש הביטוי שלו נשללו ללא כל עילה.