לפני מספר ימים נפל דבר בישראל: הקואליציה הצליחה להעביר חוק יסוד המתעלם משוויון זכויותיהם האזרחיות של מיעוטים לאומיים במדינה. זהו מהלך מחריד ומפחיד בכל מובן ומחייב התגייסות ציבורית מלאה למאבק חינוכי יסודי, מחאה, אולי מרי אזרחי. במקום תגובה זו, האופוזיציה עסוקה בהתנפלות עדרית על חבר כנסת שנטען נגדו, באופן אנונימי, שלפני חמש עשרה שנים ניסה לתקוף אישה במעלית. כל חברות הכנסת של האופוזיציה דורשות ממנו להתפטר מן הכנסת, כל חברי הכנסת נשבעים אמונים למיזם MeToo#, וסוף כל סוף האופוזיציה זוכה ברגע של תהילה בתקשורת ואהדה ציבורית גורפת.

זו אינה מלחמה בסקסיזם; זו עדריות זולה ופופוליסטית המוותרת על זכויות האדם תוך כדי העמדת פנים של מאבק ערכי נחוש.

האות ניתן כבר כשקפצה חברת הכנסת שלי יחימוביץ’ והכריזה שחבר הכנסת איתן ברושי ביצע מעשה מגונה בחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. האמנם? הנגיעה המפורסמת בישבן, שהצליחה להסעיר את המדינה, נעשתה, על פי המדווח, כדי להזיז את חברת הכנסת שנעמדה מול ברושי והסתירה לו את המתרחש. היא לא שירתה לא סיפוק מיני של ברושי ולא ביזוי מיני של נחמיאס ורבין. לפי המתואר, הוא תפס בישבן כי זה היה איבר הגוף שהסתיר לו את הראיה, ולא בהקשר של סיפוק או ביזוי מיניים. לכן אין זה מעשה מגונה ולא עבירת מין. גסות רוח, עצבנות יתר, חוסר שליטה עצמית — בהחלט יתכן, אבל לא עבירת מין. ראוי היה שיתנצל מיד, אך מכיוון שסרב — טוב עשה ראש המפלגה שדרש ממנו להתנצל, טוב עשה ברושי שהתנצל, וטוב עשתה נחמיאס-ורבין שקיבלה את ההתנצלות והתייחסה לאירוע בפרופורציה הראויה. ההתקפה עליה בשל כך היתה מופרכת ומעוררת אימה.

עשרים שנה אנחנו, הפמיניסטיות, עמלות ללמד את הציבור שמי שנוהג בסקסיזם לעיתים עושה זאת כאורח חיים; שאם הקטין או השפיל אישה אחת — עלול להיות שעשה זאת לנשים נוספות. המטרה: להבהיר שכשמתלוננת חושפת הטרדה מינית שביצע פלוני, חומרתה יכולה להיות הרבה מעבר לעצם האמירה או הנגיעה המסוימת שדווחה; יתכן שהיא מעידה על דפוס התנהגות שיטתי של פגיעה מגדרית וחיזוק המבנה הפטריארכלי. זוהי תובנה חשובה, אבל כמו כל דבר — יש ליישם אותה תוך הבחנה בין דבר לדבר על פי נסיבותיו של כל דבר, ותוך הגנה על שאר זכויות האדם. לא מתוך פאניקה מוסרית היסטרית המסתחררת כמו מחול שדים וציד מכשפות ומשתיקה כל בדל של שכל ישר והגיון בסיסי. אז ככה:

1. אין דמיון בין הזזתה הלא עדינה של ח”כ נחמיאס ורבין באמצעות תפיסת ישבנה לבין ניסיון תקיפה מינית של אישה במעלית. לכן התלונה החדשה אינה מבססת דפוס. 2. התלונה החדשה אנונימית, ולא נבדקה על ידי שום טריבונל מוסמך. אין לנו מושג מי עומד/ת מאחוריה, מה מידת אמיתותה, דיוקה או מניעיה. מסוכן לקפוץ למסקנות, “להרשיע”, אפילו ציבורית ולא משפטית, ולדרוש מאדם להתפטר על סמך תלונה אנונימית שלא נבדקר. לנילון או נאשם יש זכות שתלונה נגדו תוצג בפני טריבונל שמסוגל לבדוק אותה, ותיבדק על פי כל הכללים. זכויות להליך הוגן הן א-ב של זכויות אדם, לא פחות מזכויות להגנה מסקסיזם. 3. גם אם העדות החדשה נכונה, היא מתייחסת למה שהתרחש אולי לפני 15 שנה. אדם יכול לשנות את התנהגותו. אי אפשר לרדוף אותו לנצח בשל משהו שעשה לפני שנים כה רבות. 4. מה שלכאורה התבצע לפני 15 שנה היה ניסיון למעשה מגונה/ הטרדה מינית, לא ניסיון אונס או רצח; יש להגיב בפרופורציה. בכנסת מכהנים אנשים שמדי יום עושים מעשי גזענות פוגעניים ו/או שחיתות מסמרת שיער; לגביהם ברור לכולם שיש הליכים, שצריך לדקדק בקוצו של כל י’, ושאם אין ראיות מעל לכל ספק סביר — לא מענישים ולא מדיחים. ניסיון להטרדה מינית אינו שונה, ומחייב אותה מידה של שפיות והגינות.

כמו שאר הציבור, אינני יודעת דבר על איתן ברושי או על התנהלותו המגדרית. אינני יודעת אם הוא סקסיסט ושוביניסט, ואם גישה כזו הביאה אותו לעבור על הקו התוחם את האסור מן המותר. אני יודעת לזהות פאניקה מוסרית מסתחררת, וסולדת ממנה. אני יודעת לזהות התלהמות על חלשים שקל להפוך אותם לשעירים לעזאזל ולזכות בנקודות עלובות בדעת הקהל. זה בזוי ומכוער כשזה נעשה בשם הגנה מפני הטרדה מינית כמו כשזה נעשה בכל תואנה אחרת.

אם חבר הכנסת ברושי פגע באישה לפני 15 שנה, תואיל אותה אישה להביא את טענותיה ללא חסות האנונימיות בפני בורר הוגן כלשהו, כך שחבר הכנסת ברושי יוכל להתמודד עמן. אם יש נשים נוספות שפגע בהן — תצאנה גם הן. ואז אפשר יהיה לשקול במתינות ובשפיות את אמינות הטענות, את חומרת המעשים הנטענים, את הטענות שמנגד, ואת הזמן הרב שחלף. יתכן שברושי פגע מינית בנשים. יתכן שהוא סקסיסט. אבל יתכן שלא. יתכן שהיה פעם, ואיננו עוד. אני השתניתי מאוד ב-15 השנים האחרונות; אולי גם ח”כ ברושי. מה איתכם? כולם יודעים לגנות ביושים היסטריים ברשת כשהם קורים לילדיהם; גם ברושי הוא בן אדם.

ובינתיים, יש חוק לאום רע מאוד שגורר את ישראל למחוזות הפליה ופוגענות מסוכנים ומדאיגים. אולי תמצא האופוזיציה קצת תעצומות נפש להלחם ברע הזה, גם אם הוא לא קונה לה מיד נקודות זכות פופוליסטיות קלות בדעת הקהל.