אתמול סערה הרשת על דברים שאמר ד”ר מרדכי קידר ב-1 ביולי: שרק אונס של אמהות ואחיות ירתיע פלסטינים ממעשי טרור (http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2383281). זו לא קריאה לאנוס, הבהירה אוניברסיטת בר אילן, שמיהרה להתייצב מאחורי הדובר – זו פשוט הבהרה של התרבות הפרימיטיבית “שלהם”. ככה זה, כשנתקעים במזרח התיכון, עם ברברים שמבינים רק כוח.
אכן, יש הרבה הגיון בדבריו של ד”ר קידר. ענישה קולקטיבית, פגיעה אנושה בחפים מפשע תמיד הוכיחה את עצמה מול “חיות אדם”. אבל למה להתחיל ישר באונס הנשים – אפשר להתחיל בענישה קולקטיבית קצת פחות ברברית, ולהרוס את בתיהם של חשודים בטרור; מן הסתם די יהיה בכוחנות כזו כדי להרתיע. אה, סליחה – את זה כבר ניסינו. שוב ושוב ושוב – ושום תוצאות.
אז אולי צריך ללכת ישר לקצה השני ולהפעיל את הענישה הקולקטיבית האלימה ביותר שאפשר. מה בדבר להבהיר להם שעל כל פגיעה במישהו משלנו — נשרוף צעירים מקבוצתם? זה יעביר להם את המסר במלא העוצמה בלי להתלכלך באונס האויב. אה, סליחה, גם את זה כבר ניסינו. לא עבד. הם לא מפסיקים…
אז צריך כנראה לחזור לספרי ההיסטוריה ולבדוק מה כן עבד. כי השיטות הללו נוסו לא פעם בעבר. למה להמציא את הגלגל? צריך פשוט ללמוד מניסיונם של מי שאנחנו רוצים לבוא בקהלם. אפשר להודיע לטרוריסטים הפוטנציאליים שעל כל קורבן שלנו – נבחר באופן אקראי עשרות אנשים משלהם ונוציא אותם להורג בתליה, בשריפה או בדרכים איומות אחרות. ככה עשו הגרמנים במלחמת העולם השניה, וזה, כידוע, הצליח להשתיק את ההתנגדות ולגרום לכל האומות הנכבשות לשתף פעולה עם כובשיהן. ואפילו לאהוב אותם. אפשר לעקור ציפורניים, עיניים, לשונות – כפי שעשו לנו העותומנים, בסביבות מלחמת העולם הראשונה, והצליחו למנוע מאיתנו לצדד באנגלים. אפשר פשוט לצלוב אנשים, כמו הרומאים, שהצליחו כך לעצור את התפשטות הנצרות ולהכחידה מן העולם.
אבל בעצם, ד”ר מרדכי קידר טוען שיש לנו כאן עניין תרבותי ספציפי. שיש לנו תרבות שמבינה לא סתם כוח – אלא ביוש מיני. השפלה מינית. חדירה אל תוך הגוף כדי להוכיח בכלים החייתיים ביותר עליונות ושליטה מוחלטות. אז למה להסתפק באמהות ובאחיות – אם כבר, אז צריך ללכת על הגברים. זה האבות והאחים שצריך להשפיל עד דק. לאנוס אותם בקבוצות, בככר העיר, לעיני מצלמות. שהעולם כולו יראה וירא. וכך גם נוכל לשווק את עצמנו כמדינה שוויונית מגדרית – ואפילו אוהבת להט”ב.
את התקנות איך לבצע את הענישה – צריך להתקין במסגרת חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו.
********
תוספת מיום 24 יולי 2014.
חברה הפנתה את תשומת לבי ל”תשובה” שכתב ד”ר מרדכי קידר ל”מתלהמים שמאלנים” (הנראה כמוני). לצערי, באתר בו פורסמה ה”תשובה” לא מצאתי דרך להגיב. זכות התגובה שמורה, עושה רושם, רק לגולשים רשומים המזדהים עם דבריו של קידר. ונראה שהם רבים…
דבריו של קידר הם היתממות מביכה, שלא לומר מבחילה. הוא מתיימר ללמד את העולם שבעולם הערברי קיימת מסורת של אונס כהשפלה הדדית בסכסוכים.
אילו אפשר היה להגיב שם הייתי מזכירה לקידר שמסורת זו קיימת בעיקר בהודו, כמו גם באפריקה ובאירופה -למרבה הצער נוכחנו בה לא מזמן במלחמה בשטחי מה שהיתה פעם יגוסלוויה. זו מסורת מזוויעה, כמובן, המנוגדת לכל תפיסה של זכויות אדם, אבל היא לא שייכת תרבותית דווקא לעולם הערבי. חבל שד”‘ר קידר שוכח להזכיר את כתיבתי בנושא זה, המצביעה על תרבות של הדרת-כבוד ובושה גם בחברה הישראלית.
ההתממות באה לידי ביטוי בהוצאת הדברים מהקשרם. האם בחברה הערבית יש תופעות של אונס לשם ביוש? אני בטוחה שכן. האם ד”ר קידר ניתח תופעה זו בדבריו ברדיו? בודאי ובודאי שלא. מה שהוא עשה היה להשליך גפרור בוער על ערימת שחת. מה שהוא עשה משול לאמירה ש”הדרך לפגוע ביהודים היא דרך הכיס”, בראיון אנטישמי למשל, אחרי חשיפת מיידוף… האם זה נכון שיש תופעה של קפיטליזם בקרב יהודים? האם זה נכון שיהודים רבים היו ועודם בעולם הפיננסי? בודאי. האם כך תתפרש הערה כזו מפי “מומחה” לענייני יהודים בהקשר תקשורתי שבו שונאים יהודים בגלל פגיעה שיהודי כלשהו פגע בציבור הרחב? אנא – לא לפגוע באינטלגנציה שלנו…
את דבריו של קידר אפשר למצוא בלינק זה, אם כי לא חייבים לבקר – http://mida.org.il/2014/07/23/%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/
כן חייבים לזכור את ההקשר, שמתואר להפליא ובאופן מצמרר בכתבה של הילו גלזר על כנופיות הימין הקיצוני היהודיות המשתוללות ברחובותינו
http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2386461
תרבות הביוש הערבית היא תופעה קשה, מדאיגה ומעניינת. אפשר להתעניין בה בימי רגיעה. תופעת הפשיזם ברחובות ישראל היא הבעיה שלנו, ואיתה צריך להתמודד עכשיו. גם ד”ר קידר.