היום בתכנית הצהריים של רשת ב', הכל דיבורים, חשפה איילה חסון אירוע שהתרחש, לדבריה, בלשכה בכירה ביותר בישראל. בלשכה זו עבדה אישה יפיפיה. בכיר שעבד באותה לשכה חמד אותה "כממתק", ולא הצליח לכבוש את תאוותו אליה. הסובבים ראו את האותות, ובשקט בשקט, בדיסקרטיות, העבירו את היפיפייה מתפקידה. כך חסכו לבכיר הסתבכות בהטרדה מינית. (מדברי חסון, בהקשר שבו נאמרו, השתמע, כמובן, שכך ראוי היה לעשות גם בלשכת ראש הממשלה, כדי להציל את אשל מעצמו).
זהו סיפור מחריד. הוא מדגים את ההדרה השיטתית של נשים מזירות עבודה בישראל. הוא מדגים כיצד הקליקה פועלת מאחורי הקלעים כדי להפלות, למנוע הזדמנויות ולחסום נשים. הוא מדגים מהי הפליה מינית רווחת, יום יומית, ממוסדת. הוא מדגים מהם סקסיזם ושוביניזם ומהי האשמת הקורבן.
אך המחריד ביותר הוא שאיילה חסון לא סיפרה על האירוע כדי לעורר זעזוע, כדי לחשוף שחיתות, או כדי להעלות מודעות. היא סיפרה עליו כדי להדגים כיצד אפשר לפתור בשקט, ביעילות ובמהירות בעיה מערכתית שעלולה להתפתח לסקנדל. היא סיפרה עליו בלי לחשוב לרגע שהיה משהו פסול בהתנהגות האסורה, המפלה והמדירה הזו. כאשר הצבעתי בפניה שזו הדרת נשים – היא פרצה בצחוק כאילו היתה זו בדיחה טובה.
לאיילה חסון הצטרף בצהלה הפרשן המדיני של רשות השידור, חנן קריסטל, שהסביר כי הרחקת הקורבן היתה הכרחית כדי להסיר מכשול מפני עיוור. כי אי אפשר לצפות מבכיר לשנות את התנהגותו. כשניסיתי להצביע בפניו שזו בדיוק הגישה החרדית של הדרת נשים מקידמת האוטובוסים – הוא לא ראה בשום אופן את הקשר או את הדמיון. הוא ואיילה חסון גערו בי שאין שום מכנה משותף בין חרדים באוטובוסים לבין בכירים בלשכות חשובות. חרדים – מדירים; בכירים בלשכות חשובות – הם מעל לחשד כזה. עליהם פשוט צריך להגן מפני עובדות יפות.
הגדיל מכולם יוסי לוי, יועץ התקשורת לשעבר של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא הודיע במפורש שכל הכבוד ללשכה שכך עשתה, מכיוון שהגנו על הבכיר והצילו אותו. לדברי שההתנהגות מחפירה הוא הגיב בזילזול שזה ההבדל בין האקדמיה לשטח: אנחנו באקדמיה חושבות שיש משהו לא בסדר בפיטורי אישה יפה כדי להגן על הבוס שלה מפני עצמו; בעולם המציאות ברור שכך יש לנהוג.
כשניסיתי להבהיר להם שלשיטתם צריך היה לפטר את המתלוננות על קצב, ואז הוא לא היה "מתפתה" ולא היה אונס אותן ומסתבך – הם מחו בתוקף, כי לא ראו את הקשר…
כך נחשפה לאור יום, בתכנית הדגל של רשות השידור, לא רק הבורות העמוקה של כתבים בכירים, אלא גם ההדרה העמוקה והשיטתית שהם מקבלים כנורמטיבית, ונותנים לה יד בשתיקתם. איילה חסון לא העלתה בדעתה לעשות דבר או חצי דבר לגבי אותה לשכה בה פוטרה עובדת משום שהיתה "יפה מדי" עבור הבוס שלה. היא לא חשפה, לא תקפה, לא דיווחה בלהט. זה נראה לה בסדר גמור. והכל בגלוי, מול פני האומה. הזדמנות פז לשמוע מה חושבים אנשים שלרגע קט התבלבלו ושכחו להיות תקינים פוליטית.
עבודת החינוך שיש לבצע היא עמוקה ויסודית. לא רק בקרב החרדים. הבה נתחיל ב"נאורים" ביותר, המתבוססים בשאננותם המתחסדת.
מומלץ מאוד להקשיב לקטע זה של הראיון בתוכניות המוקלטות של רשות השידור. יום ה', 26 בינואר, הכל דיבורים, איילה חסון, לקראת השעה 10:30.
.
.
הטור של רוחמה וייס המנתח את פרשת השבוע, שירת מרים, בהקשר של הדרת נשים וכינויין ממתקים מלבבים http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4184777,00.html
דורית תרמה את האימייל של איילה חסון: ayala@nimron.com אביב תרם את כתובת אתר התוכנית הכל דיבורים hakoldiburim@gmail.com
יהודית תרמה את כתובתו של נציב הקבילות ombudsman@iba.org.il ואת אתרו http://www.imw.org.il/hebrew/add_complaint.php
מיכל תרמה את את הבית של קול ישראל http://www.iba.org.il/v1/dover/html/Kvilot.html תודה לכל המשתתפות והמשתתפים בדיון
שווה לקרוא גם את צפי סער בהארץ http://www.haaretz.co.il/gallery/mejunderet/1.1629906