נפל דבר בישראל: האלימות החרדית להדרת נשים מקידמת האוטובוסים הגיעה עד כדי כך שמדינת ישראל גילתה את החוק למניעת הטרדה מינית שהיא עצמה חוקקה! סוף כל סוף, שלוש עשרה שנה אחרי חקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית, התביעה, התקשורת והציבור בישראל מגלים שכאשר אדם מכנה אישה "זונה" משום שהיא אישה – הוא מבצע הטרדה מינית על פי חוק! על כך נאמר – טוב מאוחר מלעולם לא…

במרץ שנת 1998 נחקק החוק למניעת הטרדה מינית, ובספטמבר אותה שנה הוא נכנס לתוקף. החוק אוסר מספר התנהגויות שאותן הוא מגדיר "הטרדה מינית". אחת ההתנהגויות הללו היא ביזוי והשפלה של אדם בשל מינו, מיניותו או נטייתו המינית. לכן מספטמבר 1998, מי שקורא לאישה "זונה" או "פרוצה" או כל דבר שיכול להחשב ביזו והשפלה שלה, ועושה זאת פשוט משום שהיא אישה – מטריד אותה מינית. המילה "מין" בסעיף זה מתייחסת למין הביולוגי של האישה המוטרדת או למגדר הנשי שלה, כלומר לשיוכה החברתי לקבוצת הנשים.  במילים אחרות: אין זה משנה, מבחינת האיסור החוקי, אם המטריד מבזה ומשפיל את האישה בשל השתייכותה לקבוצה הביולוגית של מי שהן בעלות רחם ושחלות, או בשל השתייכותה לקבוצה החברתית המוגדרת "המין החלש", או "המין היפה". מבחינת החוק, מי שמשפיל – או מי שמשפילה – אישה משום שהיא אישה ביצעו הטרדה מינית. כך גם לגבי מי שהשפיל –או מי שהשפילה גבר – משום שהוא גבר (למשל, מי שמתנפל על גבר וצועק עליו "אתה אנס; כל הגברים אנסים וגם אתה כזה" – מבצע הטרדה מינית). לביאור, פירוט והרחבה ראו בספרי "זה מטריד אותי: לחיות עם החוק למניעת הטרדה מינית", בעמודים 59 – 64.

 רבים טועים לחשוב שהטרדה מינית קשורה במניע מיני של המטריד, או במטרה מינית שלו. רבים חושבים בטעות שהטרדה מינית היא "ניסיון חיזור", או "ניסיון כיבוש מיני". אבל זוהי, כאמור, טעות. החוק אינו מתעניין בשאלה מתוך איזה מניע אדם הטריד את זולתו מינית, או לשם איזו מטרה. החוק מתעניין אך ורק בעצם המעשה שנעשה. ביזוי והשפלה של אדם בשל מינו יכולים להתרחש בגלל שהפוגע בז למין הנשי או הגברי; הם יכולים להתרחש משום שהפוגע מבקש להתנשא על הנפגעת על ידי ביזוי מינה; הם יכולים להתרחש פשוט מפני שהפוגע מבקש להפחיד את הנפגעת או לפגוע בה, והעלבון הקבוצתי הוא הכלי שהוא מכיר. בדיוק באותה מידה, יתכן שאדם ישפיל ויבזה אישה כאישה כדי להרחיק אותה ממקום מסויים : מקדמת האוטובוס, מרחוב, מתור מעורב בקופת חולים, ממוסד ציבורי, או מכל מקום אחר. ביזוי והשפלה כאלה הם הטרדה מינית, משום שיש בהם ביזוי והשפלה של אישה מפני שהיא אישה. במילים אחרות: אפשר לבצע הדרת נשים (ממקומות ציבוריים או אחרים) באמצעות הטרדה מינית. הדרה כזאת אסורה בחוק למניעת הטרדה מינית. 

 מאז חקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית, לפני שלוש עשרה שנים, המדינה מיעטה מאוד להשתמש בסעיף הביזוי וההשפלה. רבים מבזים נשים משום שהן נשים; רבים מבזים אנשים אחרים על ידי התייחסות למיניותם; רבים מבזים הומוסקסואלים ולסביות על ידי התייחסות לנטייתם המינית; אך המדינה כמעט שאינה מגישה כתבי אישום על הטרדה מינית במקרים אלה. התקשורת אינה עוזרת לציבור לדעת שהתנהגויות כאלה הן הטרדה מינית, והציבור אינו מודע לכך ואינו מתלונן על התנהגויות אלה כהטרדות מיניות.

 והנה, סוף סוף, בזכות גבר חרדי שקילל חיילת אשר העזה לשבת בקדמת אוטובוס, התעוררה מדינת ישראל ונזכרה שלפני שלוש עשרה שנים היא קבעה שביזוי והשפלה כאלה הם השפלה מינית והם מהווים הטרדה מינית אסורה על פי חוק. מזל טוב! זה הזמן להפיץ את הבשורה הזו, ולהתחיל להוציא את סעיף החוק מן הכוח אל הפועל. כדי שכולנו נדע שלפעמים הדרה של נשים היא גם הטרדה מינית, והיא אסורה על פי חוק!