לפני פחות משלושה חודשים זיכה השופט בני שגיא את ניצב ניסו שחם מהאישום שהוגש נגדו בעבירה של הפרת אמונים. היום קיבל בית המשפט העליון ביחס לניצב ניסים מור אותה עמדה  שהשופט שגיא דחה ביחס לשחם, ופתח בכך את הדלת לערער על זיכויו של ניסו שחם.

ב-24 לאפריל ביקרתי במאמר שפרסמתי כאן את פסק דינו של השופט בני שגיא, ובראיון ברדיו למחרת טענתי שהוא שגוי משפטית ופחדני ציבורית.  היום שלושה שופטי בית המשפט העליון קבעו, במשתמע, שפסק דינו של השופט שגיא שגוי.

שני הניצבים, שחם ומור, נהגו לנצל לרעה את מעמדם הגבוה במשטרת ישראל: להציע עזרה והטבות לשוטרות וקצינות זוטרות מהם, ולבקש מהן קשרים מיניים. כדי לא להצטרך להישען על שיתוף הפעולה של השוטרות והקצינות, מח"ש (בראשות אורי כרמל) בחרה לא להאשים את הניצבים רק בעבירות מין (הטרדה מינית, מעשים מגונים או בעילה אסורה בהסכמה), אלא להעמידם לדין בעבירת הפרת אמונים. בכך חידשה מח"ש חידוש משפטי, בטענה שניצול המעמד הבכיר במשטרה כדי להבטיח הטבות לשוטרות ולקבל מהן טובות הנאה מיניות מהווה הפרת אמונים. חלק מן החידוש בגישה זו נעוץ בטענה שהצטברות המעשים במקרים שונים ולאורך זמן משווה להם משמעות של מעילה באמון הציבור.

בעניינו של ניסים מור, שפגע בשתי שוטרות וקצינה, הושג הסדר טיעון, והוא הודה בעבירת הפרת האמונים שיוחסה לו. בית משפט השלום קיבל את ההסדר, וגזר עליו עונש קל מאוד של 400 שעות שירות לתועלת הציבור, 4 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי קטן לנפגעות (10,000 ש"ח לכל אחת). מח"ש ערערה על קולת העונש וניצב מור ערער על חומרתו. בית המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים, אך בזכות דעת מיעוט הפוכה של השופט המחוזי יואל עדן ערערה מח"ש לבית המשפט העליון. בבית המשפט העליון התקבלו עמדת מח"ש ודעת המיעוט של השופט עדן, ועונשו של ניצב ניסים מור הוחמר לששה חודשי מאסר שניתן להמירם בעבודות שירות לתועלת הציבור. בתוך כך, שופטי בית המשפט העליון קיבלו את הקונסטרוקציה החדשנית ששלושה מעשים של ניצול סמכות לרעה בהקשר מיני יכולים להצטבר לכלל הפרת אמונים.

בעניינו של ניסו שחם מדובר היה בהרבה יותר פרשיות של התערבות לטובת שוטרות וקצינות זוטרות ממנו וניהול יחסים אישיים ואינטימיים עמן. הוא לא הודה ולא הסכים להסדר טיעון, ושופט בית משפט השלום, בני שגיא, לא קיבל את הקונסטרוקציה של מח"ש ולא הרשיע אותו בהפרת אמונים. שחם יצא לסיבוב אולפנים וחגג את נצחונו ואת "חפותו". הוא טען שוב ושוב שהנה נקבע שקיום יחסים אינטימיים עם כפיפות תוך טיפול בענייניהן המקצועיים אינו מהווה הפרת אמונים ואינו אסור.

הכרעת בית המשפט העליון בעניין ניסים מור משמעה שהשופט בני שגיא טעה כשדחה את עמדת מח"ש וכאשר זיכה את שחם מעבירת הפרת אמונים. החלטת העליון בעניין מור סללה את הדרך לערער על זיכוי לא מוצדק זה. בינתיים התחלפו העומדים בראש מח"ש, ודומה שמי שעומדת עתה בראש המחלקה מזמרת זמירות חדשות ומחפשת קשרים חמים עם המשטרה ועם מפכל"ה. יש לקוות שלמרות שינוי גישה זה, המסר הברור ששלח בית המשפט העליון בעניין מור לא יאבד, ומח"ש תערער על הכרעת דינו של שגיא ותביא להרשעת ניסו שחם בהפרת אמונים בבית המשפט המחוזי.

בשולי הדברים אבהיר: החוק אינו אוסר על קיום מגעים אינטימיים בין מי שעובדים או משרתים ביחד, ואפילו כשיש ביניהם יחסי מרות. החוק אוסר גם אוסר ניצול מעמד לרעה לשם קבלת טובת הנאה מינית — או אפילו ניסיון לקבלה. אם התנהגות כזו הובילה למגע מיני הכולל חדירה לגוף, היא יכולה להחשב בעילה אסורה בהסכמה או אינוס. ובכל מקרה, היא יכולה להוות הפרת אמונים, כי היא פוגעת לא רק בכפיפות, אלא גם במנהל התקין ובטובת הציבור.