בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, בראשות נשיאו, אהרון ברק, השיב לחיים את עבירת הפרת האמונים של עובדי ציבור, אותה חיסל וקבר בשנים האחרונות. שנתיים לאחר זיכויו של שבס שינה בית המשפט העליון את טעמו, הפך את החלטתו הקודמת, קיבל את עמדתו (הנכונה מלכתחילה) של בית המשפט המחוזי, והרשיע בהפרת אמונים של עובד ציבור.

במובן ברור – ניתן לנשום לרווחה. בית המשפט, ובראשו אהרון ברק, התעשת, והחליט לא לוותר על טוהר מידות עובדי הציבור, על תקינות השלטון, על אושיות היסוד של ממשל תקין ומדינה דמוקרטית בריאה. (אמנם בית המשפט מצטייר קצת כחזק על חלשים, כיוון שבחר לעשות כל זאת על גבו של מי ששייך לאופוזיציה, ולא לראש הממשלה ובניו. אמנם תהפוכות העליון עלו לשבס בעינוי דין מביש, שלכשעצמו איננו תקין. ובכל זאת – בית המשפט הצליח לבחור בצד הנכון). מצא, דורנר ונאור (שזיכו את שבס בסיבוב הקודם) נקראו לסדר, ובית המשפט החליט לישר קו, ולהתייצב מאחורי שלטון החוק והמאבק על תקינותו. יפה מאוד. אבל קצת מאוחר, לא?

בית המשפט נזכר להביע את עמדתו התקיפה נגד השחיתות בצמרת אחרי שהסתיים כבר העלייהום על "השלטון הישן" של פרקליטות המדינה, ואחרי ראשי מנהיגותיו נערפו. חבורת הנשים "צמאות הדם" שהובילה את הקו הנוקשה נגד השחיתות כבר הופקרה לידי ההמון, הוקעה, הלינץ' נעשה והסתיים בהצלחה, והצמרת הנשית הוחלפה כולה בהנהגה גברית בעלת חזות מאופקת ומרוסנת. כיום, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה והמשנה לפרקליט המדינה לענינים פליליים – כולם גברים. והם שקוטפים את פירות התהילה כשבית המשפט מחליט, סוף כל סוף, לשבח את הקו הנוקשה נגד השחיתות ולהתייצב מאחורי הפרקליטות.

יפה שבית המשפט התעשת, אבל האם אי אפשר היה קצת קודם? לפני שראשה של נאוה בן-אור (המשנה הקודמת לפרקליטת המדינה) נערף, על לא עוול בכפה, ובמקום להתמנות לפרקליטת המדינה היא יושבת בבית ולא נלחמת בשום שחיתות? עכשיו, עם התעשתותו המאוחרת של בית המשפט, יהושוע רזניק הוא שהסביר מול המצלמות, מעונב למשעי, את חשיבות ההחלטה והקו הנוקשה המחודש. הוא, שהצית את האש שהתקלחה כבשדה קוצים ובערה את המנהיגות הנשית שנאבקה על שלטון החוק והדמוקרטיה. (תזכורת לממהרים לשכוח: היועץ הנוכחי לממשלה נבחר (כנראה) בעיקר בזכות ביקורתו אל הקו הנוקשה של השלטון הנשי הישן, ובגלל שלא היה חלק ממנו ולא מקורב אליו…)

מנקודת מבט נוספת אפשר היה לנתח ולומר ששעה שהפרקליטות, בהנהגה נשית, נלחמה על ביעור השחיתות, בית המשפט העליון ישן בשמירה. לאחר שנערפו ראשים, והפרקליטות הושבה לידיים גבריות, נעור לפתע בית המשפט, ושב לתמוך בקו הישן – תחת ההנהגה החדשה. מצא זמן מעניין להרדם וזמן מעניין להתעורר…