בית הדין של מרצ פרסם פסק דין יוצא דופן בחריפותו נגד ראשת המפלגה, תמר זנדברג. כל חמשת שופטי בית הדין קבעו שזנדברג פועלת מזה חודשים רבים ביודעין, באופן שיטתי, ללא סמכות;

שהיא חותרת תחת סמכותו של בית הדין המפלגתי ושלטון החוק במרצ;

שהיא מתיימרת להיות מעל לחוקת המפלגה ותקנונה, וטוענת – בטעות כמובן – שאלה לא חלים עליה, ושבית הדין של המפלגה אינו מוסמך לדון בתיפקודה;

שהתנהגותה נוגדת את עקרונות הדמוקרטיה של חלוקת סמכויות, וציות להליכים משפטיים;

שהיא פוגעת בזכויות אדם, לרבות הזכות להליך הוגן והזכות לשם טוב.

ארבעה מתוך חמשת השופטים קבעו שהתנהגותה אינה הולמת. (השופטת החמישית לא התחייבה על כך, משום שלדעתה "התנהגות לא הולמת" מחייבת יסוד נפשי, שלא הוכח במקרה זה).

כל האמור הוא בהקשר של רדיפת חבר מפלגה שזנדברג טוענת שהוגשו לה נגדו שלוש תלונות על התנהגות מינית לא נאותה. כדי להתמודד עם תלונות נטענות אלה, היא מינתה, שלא כדין וללא סמכות, ובניגוד לתקנון שבית הדין פרסם בנושא, "בודקת" מקורבת לה, כדי שזו תקבע את מה שזנדברג רוצה לשמוע: שאכן המתלוננות דוברות אמת, כפי שזנדברג טוענת מראש, בלי שבדקה שום עובדות. לפירוט ראו פוסט קודם שלי כאן. (בשולי הדברים יוער כי המתלוננת הראשית חזרה בה בינתיים מהאשמתה, וטוענת עכשיו שחברות מרצ דחקו בה להתלונן בפני זנדברג כדי לפגוע בחבר מרצ. לטענתה, חלק ממי שדחקו בה להעלות את תלונתה מקורבות מאוד לזנדברג. היא טוענת שבידיה חומרים לביסוס טענתה ללחצים מצדן).

בית הדין של מרצ קובע שלמרות שפרסם תקנון לטיפול בהטרדה מינית, לא הוגשה נגד חבר המפלגה אף תלונה אחת, ואין כל סיבה לחשוב או להאמין שקיימות תלונות כאלה. בין כך ובין כך, כפי שגם זנדברג אמורה לדעת, הזכות להליך הוגן היא זכות יסוד בכל חברה הוגנת, ולא יעלה על הדעת לנקוט עמדה נגד חבר המפלגה, למנוע ממנו להשתתף בישיבות הנהלה, ולהוציא נגדו פרסומים לתקשורת, כפי שעשתה ראשת המפלגה. זוהי, לדעת רוב שופטי מרצ, התנהגות לא הולמת.

במקום לכפוף ראשה בפני רשויות המפלגה שהיא עומדת בראשה, זנדברג, כדרכה, יצאה מיד בעוד הודעה מתלהמת, אשר שוב חותרת תחת שלטון החוק ומוסדות המפלגה, ומסרבת לקבל את דין בית הדין. היא הגיבה בססמאות שטחיות וחסרות תוקף שפסק הדין פוגע במאבק בהטרדה מינית ולכן הוא מנוגד לרוח מרצ וערכיה.

תמר זנדברג, ביחד עם מיכל רוזין, אשר מחזקת את ידיה או אף דוחפת אותה במאבק זה, הן היחידות אשר פוגעות הן במאבק נגד הטרדה מינית והן בערכיה של מרצ. המאבק בהטרדה מינית הוא חלק מן המאבק למען זכויות אדם, ואינו יכול לחתור תחתיהן. הוא איננו לינץ' ובית משפט שדה. בסירובן להודות בטעותן המתמשכת, הן יוצאות נגד כל ערכי המפלגה ומוסדותיה ומסרבות לעצור באדום. הן מוקפות באנשים שאינם מעיזים לשים להן גבולות ולעצור אותן.

פסק הדין של בית הדין של מר"צ נכון ומדויק, הן משפטית, הן ערכית, הן פמיניסטית. "תלונות" הן כאלה המוגשות על פי כללים ומתנהלות בהליכים מסודרים ומוסמכים. מי שלא הוגשו נגדו תלונות זכאי להנות מחזקת החפות. כל אדם זכאי להליך הוגן. עשיית דין עצמית ללא הליך וללא סמכות היא התנהגות לא הולמת. אלה הם ערכי היסוד של מרצ.

מעבר לכך, פסק הדין של בית הדין של מרצ ניתן כדין. לעומתו, ההליכים שזנדברג מתיימרת לנהל הם בחוסר סמכות ובטלים, כפי שקובעים חמשת שופטי בית הדין. יציאתה של זנדברג נגד החלטת בית הדין היא, לכן, ללא כל ספק, קריאת תיגר גלויה, מפורשת ומסוכנת על שלטון החוק, זכויות האדם ומוסדות המפלגה שהיא עומדת בראשה.

לא יכול להיות ספק שזנדברג אינה ראויה לעמוד בראש המפלגה שתחתיה היא חותרת. עליה ועל מיכל רוזין להתפטר לאלתר מכל תפקידיהן. על חברי המפלגה להגן על המפלגה מפני מי שחותרות תחת ערכיה ותחת מוסדותיה והתנהלותה התקינה.

הערת שוליים. אנשים רבים שואלים את עצמם (ואותי): מה לכל הרוחות קורה שם, ולמה זנדברג מטפסת על העץ הזה בכזה טירוף חושים? למה היא לא מרפה מזה והולכת הלאה? אינני פסיכיאטרית ואינני יודעת. אבל מה שנראה לעין הוא זה: זנדברג הבטיחה לבוחריה עשרה מנדטים, ולא הצליחה לשמור גם על החמישה שקיבלה. כשלונה מהדהד. היא לא הציעה חזון משום סוג, שום הישג משום סוג, ורבים מאוד ממצביעי מרצ הצביעו הפעם למפלגות אחרות כי לא יכלו להביא את עצמם להצביע בעד רשימה שהיא עומדת בראשה. זו רק שאלה של זמן עד שיוגש לה החשבון לפרעון. למרבה הצער, אין כרגע מתמודדים ראויים רבים לרשת את תפקיד ראשת המפלגה. מיכל רוזין היא חברת הכנסת היחידה שמתכננת לעשות זאת. התחום היחיד בו רוזין פעילה ועושה כותרות הוא המאבק בפגיעות מיניות. לכן זנדברג מוכרחה להראות קבל עם ועדה שהיא עושה די והותר ומעבר לכך בתחום זה, ואף מתעלה על רוזין. ואם לצורך כך יש למנות מקורבות שלא כדין, לעבור על כל החוקים והכללים, לפגוע בבית הדין של המפלגה ולפגוע בזכויות אדם — קטן עליה. המטרה מקדשת את האמצעים.