במדינת יוטה בארצות הברית, הוחלט להעמיד לדין בגין רצח, אישה הרה, שככל הנראה סירבה לעבור ניתוח קיסרי, ואחד משני העוברים שברחמה נולד מת. (רבות מן העובדות המתייחסות לסיבת הסירוב ולשאלה האם אכן הומלץ בפניה לעבור את הניתוח הקיסרי שנויות במחלוקת, ולכן אסתפק בשלד הרזה של העלילה).

השאלות המשפטיות שמקרה זה מעורר קשות ומורכבות. האם ניתן לקבוע כי האישה ביצעה "מעשה", או "התנהגות", שיכולים להיחשב כמזיקים ופליליים? האם ניתן לכנות את העובדה כי האישה לא נותחה "מחדל" של האישה ההרה? ואם כן – האם קיימת חובה חוקית על אישה לעבור ניתוח קיסרי, או לפחות בנסיבות מסויימות כלשהן? (שכן מחדל יכול לכונן עבירה פלילית רק אם קיימת חובה,מוכרת על ידי החוק לנהוג ולא לחדול בנסיבות הנדונות). האם ניתן להוכיח קשר סיבתי בין אי קיומו של ניתוח קיסרי ובין אי הולדתו של עובר חי?

אך קשות עוד יותר הן השאלות החברתיות והערכיות שהמקרה מעורר. על פי המשפט המקובל, לא ניתן לרצוח אלא רק "אדם חי", כלומר מי שנולד חי, והוא מתפקד כיצור עצמאי. במדינת יוטה, החוק הפלילי קובע כי עובר – בכל שלב של התפתחותו – נחשב "אדם" לצורך עבירות המתה. פגיעה בעובר היא, לכן, פגיעה ב"אדם" (למעט במקרים של הפלות המותרות על פי חוק). אך האם אמנם ראוי לקבוע כי בטרם הגיחו לאוויר העולם ובטרם היותו אורגניזם עצמאי נפרד עובר הוא בבחינת "אדם" בהקשר של אחריותה הפלילית של האישה ההרה כלפיו?

קביעה כזו מזמינה מדרון חלקלק מסוכן. אישה הרה מכורה לסמים, לאלכוהול, לטבק; אישה הרה שאינה מקפידה על תזונה הולמת או אינה נוטלת ויטמינים; אישה הרה אשר עובדת שעות ארוכות, אינה נחה די הצורך או נוהגת בעצמה, בגופה, בחייה, בכל דרך אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם התפיסה החברתית הרווחת ביחס לטובת העובר, עלולה להילכד ברשת הדין הפלילי.

אין ספק שטוב שאישה, בין שהיא הרה ובין שאיננה הרה, תדאג לטובתה ולרווחתה. אין ספק שבמסגרת השקפות עולם רבות, אישה הרה יכולה להחשב אחראית מבחינה מוסרית לטובת הוולד שבחובה. סביר להניח כי אני ואת/ה, כמו רבות ורבים, מחזיקים בהשקפות עולם כאלה, ומגנים גינוי מוסרי אישה הרה אשר מזניחה את העובר שברחמה ופוגעת בו. ואולם אחריות פלילית איננה פועל יוצא מיידי של מחוייבות מוסרית כזו או אחרת על פי השקפת עולם מוסרית כזו או אחרת. על פי חוק, אדם מבוגר הנו אוטונומי גם במובן זה שהוא זכאי לבחור בהשקפת עולמו המוסרית, ולהזיק לעצמו באכילה בלתי בריאה, שינה לא תקינה, עישון וצריכת אלכוהול.

אישה הרה איננה חדלה להיות אדם אוטונומי, בוגר, אחראי למעשיו, ואיננה הופכת לכלי קיבול לאדם-הפוטנציאלי-שבדרך שהיא נושאת בגופה. כל עוד העובר הוא בשר מבשרה, בטרם הפך לאדם העומד בפני עצמו, זכותה החוקית של האישה להזיק לעצמה חלה גם על העובר אשר מתפתח בחובה. אפילו בהקשר בו אישה אינה זכאית להזיק לעצמה, כמו למשל על ידי צריכת סמים מסוכנים, לא נכון לייחס לעובר, שהוא חלק ממנה, מעמד משפטי נפרד כדי שאפשר יהיה להאשים אותה בפגיעה נפרדת בו. שהרי היא אינה "מוכרת", או "נותנת", או "מאכילה" אותו סמים מסוכנים, אלא צורכת אותם בעצמה.

המשימה החברתית אינה צריכה להיות הפללת האישה המזיקה לעצמה ו/או לעובר, אלא כינון חברה בה נשים לא תרצנה ולא תצטרכנה להזיק לא לעצמן ולא לעובריהן.