פוסט זה נכתב ופורסם ב-1 ביולי 2008. מאז חלה התפתחות דרמטית באחד משלושה המקרים- ראו בסוף הדברים.
לפני מספר שבועות התוודעתי לראשונה לסיפורה של אורטל מן החוג לסוציולוגיה, שפורסם בהעוקץ. לאחר מספר שבועות חשבתי לנכון וכתבתי כאן הסבר משפטי של הדברים כפי שפורסמו. מאז נחשפתי להמון גדול של דברים שהגיעו אלי מאנשים רבים המעורבים באופן כזה או אחר ויודעים דברים כאלה ואחרים ברמות שונות. חלק מן הדברים שהגיעו אלי בחרתי לפרסם כדי לאפשר לאנשים נוספים להתייחס ולפעול לגביהם.
כיום, לאחר שיחות רבות, כך נראים לי הדברים.
דומה שהחוג לסוציולוגיה (כמו גם גורמים נוספים באוניברסיטה) מודע להתנהגות מתמשכת של שלושה מרצים בכירים שיש בה ניצול מעמדם באופן הפוגע בכפופים וכפופות להם גם באופנים מיניים.
אחד מן השלושה נוהג מזה שנים רבות להשמיע דברים בוטים במידה יוצאת דופן בעלי קונוטציה מינית, ובכך לפגוע בסטודנטיות, בסטודנטים ובאנשים נוספים. הדברים על אודות התבטאויותיו הובאו לתשומת לב האוניברסיטה לא אחת, ונטען שהאוניבריסטה העמידה אותו על כך שהתנהגותו צריכה להיפסק. (נראה שלפחות חלק מן ההתבטאויות בהחלט יכולות להוות הטרדות מיניות, אך לא ידוע לי שהאוניברסיטה פתחה בבירור כדי לבחון את הצורך להעמיד לדין משמעתי על כך).
השני נוהג לקיים "רומנים" עם סטודנטיות ונשים אחרות הקשורות למחלקה, ולשתף בחוויותיו אנשים נוספים במחלקה באופן שיכול לפגוע בנשים המעורבות. נטען שנגדו הוגשה עתה תלונה (מטעם החוג) על התנהגות לא הולמת. (כאמור בפוסט הקודם, דברים שהתרחשו אחרי הרומן בהסכמה עם אורטל יכולים בהחלט להיות הטרדה מינית, אך לא ידוע שהאוניברסיטה פתחה בבירור בכוון זה, כמתחייב על פי החוק).
כנגד השלישי נטענו הדברים החמורים ביותר. נטען על ידי מספר גדול של סטודנטיות לאורך השנים כי הוא טווה להן מלכודות דבש ודוחק אותן לפינות שמהן הן מתקשות לצאת. הוא עוזר להן מאוד – כאשר הן נענות לקשרים המיניים שהוא מבקש לרקום עמן, ופוגע בקידומן אם אינן נענות. לעיתים, כדי למנוע תלונה, הוא מפצה אותן על הפגיעות, ומרעיף עליהן טובות מקצועיות ואחרות. הן מוצאות את עצמן במצוקה נפשית ומקצועית קשה, וחלקן עוברות תקופות קשות מאוד. חלק מן הדברים שתוארו, אם הם אמיתיים, יש בהם עבירות פליליות חמורות (לפחות של סחיטה באיומים ובעילה אסורה בהסכמה, וכמובן גם הטרדות מיניות). הטענות בדבר התנהגותו של מרצה זה היו ידועים לחלק מן האנשים במחלקה ובאוניברסיטה שנים רבות, ולאחרים (לרבות הדיקן והרקטור) נודעו לפני כשנה וחצי. נטען שגורמי האוניברסיטה ניסו לשכנע לפחות שלוש נשים להגיש תלונות רשמיות, אך הן סרבו מחמת הפחד מן המחירים המקצועיים והאישיים שהן עלולות לשלם. לכן, נטען, האוניברסיטה לא פתחה בבירור ולא בהליכים כלשהם. עוד נטען (ועל כך שמעתי בעצמי מגורמים מחו"ל שפנו אלי ביוזמתם, ומסתבר שהם קשובים למתרחש בארץ) שגם בחו"ל מוכרת התנהגותו של מרצה זה מזה שנים. כיום הדברים יצאו החוצה גם לציבור הסטודנטים ולציבור הרחב בעקבות הדיון שהחלה בו אורטל בהעוקץ ואנשים רבים בחרו להמשיך בו. יתכן שחלק מן הדברים שנאמרים ומועברים בכל הפורומים בהם מתרחש הדיון הם מיחזור לא מדויק ואולי אף מוגזם של הסיפורים המקוריים, והדבר מגביר את הבלבול והמבוכה, ואת יכולתם של אלה שמסרבים לדעת או להאמין המשיך לא לדעת ולא להאמין.
בין כך ובין כך, נראה שחלק גדול מן המעשים שידוע על אודותיהם התרחשו לפני יותר משלוש שנים ואף לפני יותר מעשר שנים. נראה שידוע פחות על מקרים מן העת האחרונה. עד כה, למיטב ידיעתי, הנפגעות, הן מן העבר שחלה עליו התיישנות והן מן העבר הקרוב יותר, מסרבות לדבר, להחשף או לפעול. חלק מהן העידו בפני הרקטור ו/או הדיקן, אך בינתיים סרבו להפוך את תלונתן לרשמית. נטען שהחוג והאוניברסיטה מחכים שהמרצה יסיק מסקנות בעצמו ויעזוב בשקט. (למיטב ידיעתי לא נפתח בירור האם התרחשה הטרדה מינית, בירור המתחייב על פי חוק בין אם יש תלונה ובין אם לא).
למיטב ידיעתי, זה המצב כיום, וכעת על כל אחד ואחת מן הנוגעים בדבר לחשוב מה ברצונה וברצונו – וביכולתה וביכלתו לעשות לפחות לתועלת העתיד. שכן הדבר החשוב ביותר הוא לשפר ולתקן את האוירה, את הנורמות, את סביבת חייהם של האנשים במחלקה הנדונה. לשם בירור מעמיק ומקיף נראה שצריך צוות חוקרים מיומן שיגיע לנשים אשר חוששות לדבר וידובב אותן, כפי שקרה במקרה קצב. בהעדר צוות כזה שיקח עליו טיפול מקצועי בפרשה, נראה שעל כל הנוגעים והנוגעות בדבר לחשוב על דרכים יצירתיות יותר איך להתגבר על העבר ולצאת לדרך חדשה. טוענים שראש החוג הנכנס של החוג לסוציולוגיה נחוש ומחוייב לצאת לדרך זו, ויש לקוות שאכן כך.
נ.ב.מן ה- 24 ליולי, 2008. המקומון הירושלמי "זה הזמן" של מעריב, מדווח שהמשטרה פתחה בחקירה סביב התנהלותו של המרצה עליו נאמר שדרש טובות הנאה מיניות. הנושא הועבר לטיפול המשטרה על ידי האוניברסיטה העברית. זו ההזדמנות לכל מי שיודע/ת דבר מה שיכול לסייע לחקירה לרדת לחקר האמת ולעשות צדק. אם כל היודעים והיודעות ישתפו את המשטרה בידוע להם – יש סיכוי שהאמת תצא לאור. אם ינצרו את ידיעותיהם בלבם – חקירת המשטרה תסגר בחוסר ראיות ודבר לא יקרה. ואז לא ניתן יהיה עוד להלין שאיש לא מנסה לעשות דבר; האחריות תהיה על מי שלא שיתפו פעולה ולא איפשרו להגיע לחקר האמת ולבררה. החקירה מתנהלת על ידי צוות חקירות ציון במגרש הרוסים בירושלים, והצלחתה תלויה בשיתוף פעולה. יש לזכור שיש איסור משפטי לחשוף שמות של מתלוננות על עבירות מין; לא המשטרה ולא התקשורת יכולים לגלות פרט המזהה מי שהתלוננה על עבירת מין כלשהי.
נ.ב. מן ה-30 ליולי 2008. התקשורת מדווחת על איסור יציאה מן הארץ של המרצה, שגם שמו נחשף. דיווח בעמוד הראשון של הארץ.ובמהדורת האינטרנט. דיווח ב- YNET. ב-walla.