שתי ידיעות ששלחו לי חברים מסורים, האחת אודות הקלה בעונשו של אנס – גם מפני שהנאנסת היתה שתויה, והשניה אודות לכידתו של מרצה המטריד מינית את תלמידותיו:

הידיעה אודות האונס:

"05/09/04 : שישה חודשי עבודות שירות לבן 18 שהורשע באונס, מאת צבי הראל

הנאשם ביצע המיוחס לו כשהיה בן 15 והמתלוננת בת 13.5; השופטים: הסיבה להקלה בעונש – נסיבות חיים קשות של נהאשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב גזר היום (ראשון) שישה חודשי עבודות שירות על נער בן 18, שהורשע באונס ומעשה סדום בידידתו. הנאשם ביצע את המיוחס לו כשהיה בן 15 והמתלוננת היתה בת 13.5. מכתב האישום עולה כי בעת האונס המתלוננת שתתה לשוכרה והיתה במצב של ערפול חושים.

השופטים נימקו את ההקלה בעונש בגילו הצעיר של הנאשם, ובנסיבות חייו הקשות שמנוע ממנו מסגרת נורמטיווית והעדר יד מחנכת ומכוונת וכן משום שהנערה אינה תמה לגמרי. "

הידיעה אודות ההטרדה המינית:

"סטודנטית התלוננה שהמרצה הכשיל אותה במתכוון במבחן ורמז לה שאפשר יהיה "להסדיר את העניין". בהוראת המשטרה קבעה עימו הצעירה פגישה, במהלכה הוא מסר לה את תוצאות המבחן הבא שהיא היתה אמורה לעשות ובתמורה דרש ממנה לקיים איתו יחסי מין. הוא נעצר, הודה במעשים ונשלח למעצר בית מאת אבי כהן

מרצה בכיר במכללה לביטוח בתל אביב, תושב פתח תקוה בן 65, חשוד שדרש שוחד מיני מסטודנטיות במכללה, בתמורה לכך שיעביר אותן את המבחנים. המרצה נעצר, הודה במעשים ושוחרר למעצר בית.

הפרשה התגלתה לפני כשבועיים, כשסטודנטית בת 20 ממרכז הארץ התלוננה במשטרת מרחב אילון על כך שהמרצה במכללה בו היא לומדת סחט אותה והטריד אותה מינית.

לדבריה, המרצה הכשיל אותה במתכוון באחת מבחינות סיום השנה וכאשר פנתה אליו לברר מדוע, רמז לה המרצה כי ניתן "להסדיר את העניין".

משטרת מרחב אילון פתחה בחקירה, שבמסגרתה קבעה הסטודנטית פגישה עם המרצה, ימים אחדים לפני מועד הבחינה הנוספת שאמורה היתה להתקיים.

אתמול התקיימה הפגישה בין המרצה לבין הסטודנטית בבת ים, כאשר חוקרי מרחב אילון עוקבים מרחוק. במהלך הפגישה מסר המרצה לסטודנטית את תוצאות המבחן שהיא אמורה היתה לעבור ובתמורה ביקש לקיים עימה יחסי מין.

בשלב זה התערבו החוקרים ועצרו אותו. המרצה הודה בחקירה במיוחס לו ובסיומה שוחרר למעצר בית בן שלושה ימים.

במשטרת מרחב אילון חושדים כי המרצה פעל באותה שיטה גם עם סטודנטיות אחרות, שלא התלוננו נגדו מחשש לגורל לימודיהן".

התייחסות להקלה בעונשו של האנס: שכרות של אישה איננה נסיבה מקלה בהרשעה באונס – היא נסיבה מחמירה. זוהי גישתו המפורשת והברורה של החוק. זוהי גם העמדה הערכית והמשפטית הראויה. כאשר אדם שתוי מכדי להיות מסוגל להסכים הסכמה בעלת ערך לקיומו של מגע מיני – אין לחדור אל גופו. נקודה. קל וחומר, כמובן, כאשר האדם השתוי הוא בן שלוש עשרה וחצי. האם יש צורך להכביר מילים?

שכרות, שכרות של נשים, שכרות וקיום יחסי מין – כל אלה תופעות המתרחשות, ככל הנראה, יותר ויותר, ומחייבות, לכן, תשומת לב ציבורית והסברה. בהעדרן – דומה כי מערכת המשפט שותפה לגישה הציבורית הפופוליסטית של האשמת הנאנסת והענשתה.

התייחסות לכידתו של המטריד הסדרתי: לפני מספר שבועות צפינו בטלוויזיה במחזה המדהים של גובה מס המנסה לסחוט "טובות הנאה מיניות" תוך ניצול מעמדו, ועל ידי הפחדת הנישומה כי אם לא תענה לו – תסתבך עם שלטונות המס. הנישומה בעלת התושיה התקשרה לתכניתו של אמנון לוי, ומעשה הסחיטה המיני הוסרט כולו כראיה חד משמעית (לרבות גיפופים, נישוק החזה, והטרדות מילוליות חוזרות ונשנות למרות סירובה ההחלטי והנשנה של המוטרדת).

עתה אנו מתבשרים על סטודנטית בעלת תושייה אשר הזמינה את כוחות המשטרה, והביאה ללכידתו של מרצה, שמן הסתם הטריד סטודנטיות רבות לפניה (והיה מוסיף ועושה כן אלמלא אומץ ליבה).

בכל אחד מן המקרים, אלמלא הצילומים היה הנאשם משכנע, מן הסתם, את המשטרה, התביעה והציבור כי המתלוננת מתנכלת לו, כי אינה שפויה, כי הדברים לא היו ולא נבראו אלא רק חלום היו במוחה הקודח פנטזיות מיניות. כך טוענים מטרידים. תמיד. ובמצב של "מילה מול מילה" הם לרוב זוכים באמון השומעים. וכיוון שכל אישה יודעת זאת – מעטות המעזות להתלונן.

המסקנה? ראשית – להקליט. לתעד. לזמן את אמנון לוי או כוחות המשטרה. או חברים (אמינים). שנית – להתייחס ביתר אמון גם לנשים שלא הקליטו. הכחשות נרגשות של נאשם, וגם כאשר הוא נשבע בעיני ילדיו ובאביו שבקבר וטוען לרדיפה על רקע דתי – אינן בהכרח ראיה לחפותו. עובדה.