לכבוד הועדה למינוי שופטים 21.2.2018
שלום רב,
שקריו של אלכס שטיין בפני הועדה למינוי שופטים: הונאה בכוונת תחילה לשם השגת דבר במרמה
תנועת אומץ עתרה לבג"צ נגד מינויו של אלכס שטיין לשופט בבית המשפט העליון. אחת העילות לעתירת העמותה היתה ששטיין חי מחוץ לישראל עשור וחצי. העילה האחרת היתה שאני הגשתי לוועדה תלונה על שטיין, המנמקת מדוע הוא אינו ראוי להיות שופט עליון, ואילו הועדה לא טרחה לזמן אותי כדי לשמוע את פרטי התלונה ולבררם. תנועת אומץ דרשה מהועדה לברר את תלונתי לפני מינויו של שופט לבית המשפט העליון. [*תיקון טעות: מי שעתר לבג"צ היה אזרח פרטי שהיה בין מייסדי אומ"ץ, אך פרש מן התנועה, מיוצג על ידי עו"ד חגי אדורם. מכיוון שאינני מכירה את העותרים טעיתי בנקודה זו במכתבי לועדה].
בתשובתה לעתירה, הועדה למינוי שופטים כתבה שבמקום לברר את תלונתי, היא הסתפקה במכתב תשובתו של שטיין לתלונה. זה היה כל ה"בירור" שהועדה מצאה לנכון לברר את דברי.
הועדה צרפה לתשובתה את מכתבו של שטיין. נוכח קריאתו, אין ספק ששטיין שיקר לועדה בכל סעיף וסעיף של דבריו. הוא שיקר בהעלמת עובדות, בהתממות והתייחסות לנקודות לא רלוונטיות, ואף במצח נחושה ובמפורש.
אביא רק דוגמא אחת לשקר מפורש וגלוי על פני הדברים.
במכתבו לועדה טוען שטיין כי "מסע הדה-לגיטימציה שד"ר קמיר עורכת כלפי כלל פניה לאשת אקדמיה שהיתה תלמידתי, ובה ניסתה קמיר לשדלה להכפיש את שמי ואף להגיש נגדי, בעילום שם, תלונה כוזבת על הטרדה מינית".
שטיין טוען שההתכתבות שבה עשיתי את הדבר הנורא הזה נמצאת בידו, אך הוא אינו טורח לצרפה. הוועדה אף היא לא טרחה לבקש ממנו את התכתובת ולבדוק האם אמנם ניסיתי לשדל אישה להכפיש את שמו ולהגיש נגדו תלונה כוזבת בעילום שם על הטרדה מינית.
פרט זה בעדותו קל לבירור.
ב-10 לינואר 2018 פנתה אלי הכתבת המשפטית של עיתון הארץ, רויטל חובל, וכמו מספר עיתונאים אחרים גם היא ביקשה שאתראיין לכתבה על פרופ' שטיין. באותה עת לא רציתי להתראיין בשום אמצעי תקשורת, וסרבתי גם לבקשתה. חשבתי שאם אפנה לוועדה, עדיף לא לפנות במקביל גם לדעת הקהל. חובל שאלה מי עוד עבד או למד בפקולטה למשפטים בירושלים באותה תקופה, ואני ציינתי מספר שמות שעלו בדעתי. אחד מהם היה שמה של דורית רובינשטיין, שהיתה עורכת כתב העת משפטים באותה תקופה, כששטיין היה המרצה הממונה על כתב העת. כיום רובינשטיין היא מרצה למשפטים בקליפורניה, וככל הנראה חברה קרובה של שטיין, שמעבירה לו מיידית התכתבויות שלה במייל.
חובל כתבה לרובינשטיין לדף הפייסבוק. רובינשטיין כתבה לי מייל, ולאחר דברי ברכה שאלתי אותה אם היא זוכרת את השמועות על שטיין שאודותיהן דיווחה לי באותם ימים. רובינשטיין כתבה שלא היו שמועות כאלה, והיא מכירה את אלכס כאיש חם וטוב ותומך ועוזר. קיבלתי את תשובתה ללא ערעור, ועניתי לה במילים אלה:
"אם את רוצה את יכולה, כמובן, לכתוב לה [לכתבת המשפטית של עיתון הארץ] שאת רוצה לדבר בשבחו של אלכס ולהגיד עליו דברים טובים. אני בטוחה שהיא תהיה מעוניינת לשמוע ולהכניס לכתבה. היא עיתונאית ישרה והגונה; היא לא "מחפשת", אלא מנסה לגלות מה באמת יש. כך לפחות התרשמתי מפנייתה אלי, ומדברים שלה שאני קוראת בעיתון."
בררתי עם חובל, ומצאתי שרובינשטיין אכן כתבה לה דברים טובים על שטיין.
שטיין טוען במכתבו שההתכתבות כולה מצויה בידיו: רובינשטיין העבירה לו מיד את הדברים. אם ההתכתבות כולה מצויה בידו, כיצד הוא מתאר אותה כ”קמיר ניסתה לשדלה להכפיש את שמי ואף להגיש נגדי, בעילום שם, תלונה כוזבת על הטרדה מינית"? מה הקשר בין הכתוב ובין ניסיון הכפשה, ושידול להגיש נגדו תלונה כוזבת על הטרדה מינית בעילום שם?
בסעיף זה השקר של שטיין ברור, מפורש ועל פני הדברים. הוא מתהדר בהתקרבנותו ומוציא את דיבתי רעה ללא כל ביסוס ובידיעה מלאה שכך הוא עושה. ממש כפי שעשה באוניברסיטה העברית לפני כ-18 שנה בשיטתיות ובזדון. למעשה — שטיין משקר בכוונה פלילית שלמה להטעות את הוועדה ולהשיג לעצמו טובת הנאה: מינוי לבית המשפט העליון. בדומה, הוא משקר גם בכל הסעיפים האחרים של מכתבו. וגם שקרים אלה קל להבהיר, אילו רק רצתה הוועדה לשמוע.
הועדה למינוי שופטים בחרה לא לבדוק, לא לשמוע, לא לדעת שאלה שקרים ברורים ובוטים שאי אפשר לפשרם אחרת.
הועדה למינוי שופטים עומדת למנות לבית המשפט העליון אדם חסר יושרה, שאינו טורח להתאמץ להסתיר את שקריו. זאת משום ששרת המשפטים חשה שכבודה מוטל על הכף, ואילו שופטי בית המשפט העליון, שרים וחברי כנסת ונציגי לשכת עורכי הדין אינם עומדים מולה. זהו כתם כבד על הוועדה למינוי שופטים ועל מערכת המשפט.
החוק מאפשר לוועדה לטפל בפניות הציבור כפי שהיא מבינה ומוצאת לנכון. בימים בהם שרת המשפטים היא איילת שקד, זהו פתח רחב להתנהלות בלתי סבירה. ראוי שכשיהיה בשלטון ממשל תקין, החוק יתוקן, ויבהיר כיצד בדיוק חייבת הוועדה למינוי שופטים לברר תלונות של הציבור.
עד אז, ראוי שהוועדה תטרח לקרוא את מכתבו של שטיין, לזהות את השקרים הבוטים שבו, ולדון במינויו כראוי.
בברכה
אורית קמיר
בשולי הדברים אוסיף כי פרשנותו המסולפת של שטיין להתכתבות שהביא רק חלק ממנה והוציא מהקשרה משמשת בסיס להתלהמות חסרת מיצרים של הימין הקיצוני האלים והמסוכן שאליו העביר שטיין את המאבק למענו. ביחד עם השרה שקד שטיין מספק תחמושת, המושתתת על שקרים מפורשים ונסתרים, לכוחות חזקים ואפלים המאיימים על כל מהלך פרוגרסיבי וכל היבט תקין של חיינו במדינה הזו.