—שיניתי מספר משפטים בפוסט זה בתגובה להערות של קוראים, כדי להבהיר את דברי ולא לפגוע ברגשות שלא לצורך. צר לי אם לא הצלחתי להבהיר את כוונתי קודם —
עוד לא שכך ציד המכשפות סביב האישה מקרית גת, וכבר נמצאה מכשפה חדשה – חנין זועבי. שר החוץ מכנה אותה טרוריסטית ומאיים שדינה יהיה כדין חוטפי תלמידי הישיבה, וחברי הכנסת הזריזים של הימין הקנאי מחפשים כל דרך כדי לשלול ממנה את זכויותיה ולהעמידה לדין בכל עבירה שהם מצליחים להעלות בדעתם.
הרפו! מחולות שדים לא פתרו מעולם דבר, ולא יפתרו דבר גם הפעם.
חנין זועבי אמרה שחוטפי תלמידי הישיבה אינם טרוריסטים (אלא אנשים נואשים שמנסים להשיג שינוי בכלי היחיד שיש ברשותם). אולי חבל שאמרה; מוקדם לחרוץ לגביהם עמדה. לא היא ולא אף אחד אחר אינו יודע מיהם, מה מניעיהם וכיצד הם נוהגים, וקצת מוקדם להתייחס אליהם ולסווג אותם כך או אחרת. ובכל מקרה, בין אם הם טרוריסטים ובין אם לא, לא יכול להיות ספק שכל פעולה נגד אזרחים חפים מפשע, ובמיוחד כשהם צעירים, אסורה, חמורה, וראויה לגינוי. חטיפת הצעירים, תלמידי הישיבה , היא חד משמעית אסורה, חמורה וראויה לכל גינוי. זה ברור.
ממש כשם שברור, לצערי הרב, שגם צה"ל מבצע פעולות כאלה של פגיעה באזרחים חפים מפשע, ובהם ילדים, ואפילו בימים האחרונים, תוך כדי חיפושיו אחרי תלמידי הישיבה החטופים וחוטפיהם. האם גם צה"ל טרוריסט? האם מי שטוען שצה"ל אינו טרוריסט הוא בעצמו טרוריסט וצריך לשלול את זכויותיו? או שרק אם היא אזרחית ישראלית פלסטינית? בקיצור: אני לא בטוחה שחשוב להגדיר באופן פילוסופי "מיהו טרוריסט"; מנקודות מבט שונות לגיטימי להגדיר התנהגויות שונות כטרוריסטיות. בכל מקרה, חופש הביטוי במדינה דמוקרטית ליברלית מתיר לכל אדם לחוות את דעתו לגבי כל אדם אחר בשאלה אם הוא טרוריסט או לא. (אם מישהו כונה טרוריסט ונפגע מכך – הוא יכול לתבוע תביעת לשון הרע, כמו לגבי כל פגיעה אחרת בשם הטוב).
אם נשים בצד את סיווג של החוטפים כטרוריסטים או לא, חנין זועבי צודקת לחלוטין בדבריה שלציבור הישראלי היהודי אין שום אמפתיה כלפי משפחות האסירים והעצורים הפלסטינים, או כלפי האסירים והעצורים עצמם. שביתת הרעב שלהם, שהיתה צריכה לכאוב לנו, להכאיב ולטלטל את הסיפים, לא נגעה בנו כלל. כמו שלא נוגע בנו כלל הכאב היום יומי של הכיבוש, שנמשך כבר 47 שנים, ועוד ידו נטויה. המחסומים, התעללות המתנחלים, שוד האדמות, החומה, פריצת הצבא לבתים באמצע הלילה, המעצרים שאין להם סוף ועוד ועוד ועוד…
חנין זועבי צודקת לחלוטין בדבריה שממשלת ישראל, שאינה מקדמת משא ומתן אמיתי לשלום ואינה נותנת פתח לתקוה לסיום הכיבוש ולנורמליזציה בחייהם של הפלסטינאים, אשמה מלאה בכך שפלסטינאים נואשים. וכשאנשים נואשים – הם עושים דברים איומים. שאסור היה לעשות. ככה זה.
דבריה של זועבי הם לא רק לגיטימיים, אלא, למרבה הצער, ברובם נכונים (למעט ההתייחסות המיותרת להיות החוטפים טרוריסטים).
ההסתערות החולנית עליה היא רדיפה מביכה, פתטית ומסוכנת. היא לא תהפוך את הדברים לבלתי נכונים.
על כולנו לעמוד לצדה של חנין זועבי ולהבטיח את חופש הדיבור שלה, כמו כל שאר זכויותיה המלאות. האמירה המיוחסת לוולטר, "גם אם אינני מסכים לאף מילה מדבריך אלחם עד טיפת דמי האחרונה כדי לאפשר לך להגיד אותם", נכונה בדיוק למקרים כאלה. ובמקביל, מוכרחים לשנות את המציאות, כדי שדבריה יפסיקו להיות נכונים.