אקטואליה פמיניסטית (בלוג)

אוגוסט 28, 2019

ממש במקביל לדרמה סביב מופע השירה בהפרדה מגדרית כפויה בעפולה התרחשה דרמה כואבת וטראגית עוד יותר: גופתה של בתיה ליטמן, שנפטרה מסרטן בגיל 39, נחטפה על ידי אחיה החרדים, ונקברה בטקס דתי בניגוד לרצונה המפורש. בתיה נולדה לקהילה חרדית, ולפני עשרים שנה בחרה לעזוב אותה ולחיות חיים חופשיים. כשחלתה, היה לה חשוב מאוד שגופתה תישרף:

אוגוסט 16, 2019

עיריית עפולה אוהבת למיין, לקטלג, להפריד ולעשות סדר. כמו שיש המקפידים להפריד בין בגדים כהים, בהירים וצבעוניים ולכבס כל צבע בנפרד — עיריית עפולה מקפידה לקטלג אנשים לסוגים מובחנים ולהכניס כל סוג למגירה משלו: בחודש שעבר יהודים בפארק הציבורי העירוני, וערבים — בחוץ; והשבוע גברים חרדים על הבמה, על כרזות וביציעים המרכזיים, ונשים חרדיות —

אוגוסט 5, 2019

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ קבע בימים אלה הלכה חשובה בתחום זכויות האדם: תובע הדורש שנתבע יפצה אותו על נזקים נפשיים אינו חייב לאפשר לנתבע (או למי מטעמו) לעיין בתרשומות האישיות של מטפלו הנפשי של התובע (פסיכולוג או עובד סוציאלי). במילים פשוטות: אם תבעת פיצויים על נזק נפשי שפלוני גרם לך לטענתך — אינך חייבת

יולי 27, 2019

על פי עדות שמגובה ככל הנראה בסרטונים שצולמו בטלפונים סלולריים, נראה שמספר אנשים חדרו לגופו של אדם אחר ופגעו בו שוב ושוב תוך התעלמות מרצונו, מן האוטונומיה שלו, מאנושיותו ומזכויות היסוד הבסיסיות ביותר. הם השתמשו בו כחפץ כדי לספק את גחמותיהם המיניות והחברתיות, וביטלו את ערכו כסובייקט. כשמדווחים כך על אירוע, השאלות הרלוונטיות היחידות לצורך

יולי 6, 2019

העיתון מקור ראשון פרסם במוסף סוף השבוע ראיון מקיף איתי, שנכתב בידי העיתונאי אריאל הורוביץ. מי שמעדיפים – העליתי גם צילום הגרסה המודפסת. לצערי, שמעתי שיש ברשתות מי שמציגות את הדברים באופן מסולף ומעוות, כדי לתקוף ולהתלהם ולקושש לעצמן תשומת לב ואהדה לכאורה על חשבוני.אני מציעה למתלהמות לתת לדברי לדבר בעד עצמם, בלי להפכם על

יולי 6, 2019

הסרט התעודי החדש "לאה צמל עו"ד" משרטט את דיוקנה של לוחמת ללא חת. במציאות חברתית שבה הציניות, האופורטוניזם, הריקנות והנכלוליות פושים בכל, דמותה היא אור באפלה. כישראלית, אומרת צמל, אני כובשת; נכשלתי בשכנוע הקהילה שלי להפסיק את הכיבוש. מכיוון שכך, אין לי זכות לשפוט את הדרכים שבהן בוחרים הנכבשים להאבק למען חירותם. גם כשהדרכים אלימות;

מאי 14, 2019

1 בבית הדין של מרצ תיק – 2019 / 4 בעניין: נמרוד ברנע באמצעות ב"כ עוה"ד אפרת נחמני בר ובר חן (הקובל/ העותר) – נ ג ד – ח"כ תמר זנדברג – יו"ר המפלגה באמצעות עו"ד קרן בר יהודה וע"י היועץ המשפטי למפלגה עו"ד יורם אברהמי (המשיבה) פסק דין מפי חבר בית הדין עו"ד דרור

מאי 13, 2019

במוצאי חג הבחירות האחרון נהרתי לשדה התעופה במונית שירות מירושלים. מכיוון שעליתי אחרונה למונית, נדחסתי למושב בשורה האחרונה, בה כבר הצטופפו שלושה נוסעים אחרים. שלטי החוצות מחוץ לחלונות המונית זעקו תעמולת בחירות, ושדרני הרדיו בתוכה חזרו לאין קץ על תוצאות ותחזיות. ארבעת היושבים בשורה האחרונה, שתי נשים ושני גברים, ייחלנו לקצת שקט, הפוגה, מנוח. בתוך

מאי 2, 2019

בית הדין של מרצ פרסם פסק דין יוצא דופן בחריפותו נגד ראשת המפלגה, תמר זנדברג. כל חמשת שופטי בית הדין קבעו שזנדברג פועלת מזה חודשים רבים ביודעין, באופן שיטתי, ללא סמכות; שהיא חותרת תחת סמכותו של בית הדין המפלגתי ושלטון החוק במרצ; שהיא מתיימרת להיות מעל לחוקת המפלגה ותקנונה, וטוענת – בטעות כמובן – שאלה

פברואר 5, 2019

רוח התקופה היא רעה. זוהי רוח מתלהמת, תוקפנית, מסיתה ורודפת. פופוליסטית. ישראל לא המציאה אותה; אנחנו בסך הכל חלק מן העדר הגדול של מדינות ואומות ועמים שכולם עוברים תזזית של התלהמות. אבל צרות של אחרים הן שלהם, והצרות שלנו הן שלנו. ואצלנו, ראש הממשלה ומחקיו הרבים אחוזים ברוח הרעה של רדיפת "אנטישמים", "עוכרי ישראל", "אויבים"