לבני, יחימוביץ’ ולפיד ניסו לאחד כוחות לקראת הבחירות – ויצאו שורטים אישה ואיש את עיני רעותם. ומדינת ישראל כמרקחה. אבל במערכת הבחירות הנוכחית – לא זה החשוב: התחברות פוליטית כזו או אחרת של “גוש המרכז” לא תעלה ולא תוריד. מה שנחוץ לנו הוא התחברות ערכית, רעיונית, אידאולוגית על ערכי הליבה; התחייבות משותפת נחרצת של כלל המפלגות הדמוקרטיות הליברליות לעמוד יחדיו, כגוש חוסם בפני הפונדמנטליזם היהודי הסוגר מכל עבר. כי התופעה הבולטת ביותר במערכת הבחירות השוצפת עלינו לרעה, היא שהפונדמנטליזם המתנחשל מזה שנים, עולה עכשיו על גדותיו; ממש כמו נחל איילון. גילוייו השונים מתחלקים בין כוחות חברתיים ופוליטיים שונים, והחלוקה מקשה עלינו לראות את התמונה בכללותה. אך כל הגילויים הפונדמנטליסטים מצטרפים יחדיו לרשת ארוגה היטב הסוגרת עלינו מכל עבר. התלכדות המרכז והשמאל חייבת להיות בהתחייבות החלטית לעמוד בפרץ, להכות בפונדמנטליזם, ולהלחם על הבית: על מדינת ישראל דמוקרטית ליברלית.
הקידוש הגובר והולך של אדמת ארץ ישראל הוא, אולי, הגילוי החמור והמסוכן ביותר של הפונדמנטליזם היהודי בישראל; ביצור מעמד האדמה הקדושה, המובטחת, כערך עליון בלתי מעורער, המחייב ייהרג ובל יעבור. נבחרת החלומות החדשה של מפלגת הליכוד-ביתנו מחויבת רובה ככולה לסממן קיצוני זה של הפונדמנטליזם היהודי. נפתלי בנט וביתו היהודי שותפים מלאים לחזון זה. אחרי הבחירות יאחדו שני הבתים הללו כוחות במסע הצלב על קדושת האדמה. הם יפעילו, ללא רחם, גזל קרקעות פלסטינאיות, החלשת מערכת המשפט, השתלטות על הצבא, השתקת מתנגדים ואמצעי תקשורת עצמאיים, אינדוקטרינציה שיטתית באמצעות מערכת החינוך הממלכתית והתנתקות מן הקהילה הבינלאומית.
את הדגל המגדרי של הפונדמנטליזם נושאים חוגים חרדים אשכנזים, לאחרונה בסיוע רב הכותל. הדרת נשים מן המרחב הציבורי, אוטובוסים נפרדים, תורים נפרדים ומדרכות נפרדות צצו כפטריות לאחר הגשם במהלך השנתיים החולפות, ועתה נוספה ההדרה האלימה, המחמירה והולכת, של נשים מן הכותל המערבי. במקביל, אנו עדים למתקפות גזעניות מתלהמות, אלימות, גוברות והולכות על “גויים” בישראל: פליטים אפריקאים, מהגרי עבודה, פלסטינים, נזירים נוצרים במנזריהם, תושבים החוגגים את חג המולד ו”רוסיות בלונדיניות” המאיימות על טוהר הגזע היהודי באמצעות “כוכבית גיור” (בתשדיר הבחירות הבזוי של ש”ס). על זירה זו חולשים אלי ישי ורבנים חרדים מזרחיים.
למול כל אלה צריכות כל המפלגות שאינן שותפות למתקפה על ישראל השפויה להתאחד בהתחייבות חד משמעית כי יעמדו יחדיו כחומה בצורה להגן על הדמוקרטיה הליברלית. למנוע בכל מחיר חקיקה הפוגעת בזכויות אדם, בשלטון החוק, בערכי יסוד כמו חירות, שוויון וביטוי. למנוע פגיעה בנשים, בזרים, במיעוטים, בפלסטינים. למנוע אינדוקטרינציה והעמקת הבורות במערכת החינוך. למנוע השלטת הדת והלאומנות על הצבא. למנוע ניתוקנו מאומות העולם. השאלה איננה אם חברי כנסת אלה או אחרים ישבו או לא ישבו כשרים וסגני שרים, ביחד או לחוד, בממשלת נתניהו זו או אחרת; השאלה היא האם יציבו בראש סדר העדיפויות שלהם למנוע את השתלטות הפונדמנטליזם על ישראל. ההתלכדות במרכז-שמאל שאנו זקוקים לה היא התלכדות סביב ליבת המכנה המשותף שהגדיר את צביון המדינה בטרם החל הסחף הפונדמנטליסטי. הישבעו לנו שתעמדו יחדיו כחומה בצורה לפחות על הכרזת המדינה, לרבות סעיף שוויון הזכויות האזרחיות ללא הבדל דת גזע ומין. השבעו לנו שתשיבו מלחמה עזה שערה בכל אחת מן החזיתות בהן מסתער עלינו הפונדמנטליזם; שתרימו יד על כל ראשיו, המתרבים ללא הרף. מה שאנחנו זקוקים לו יותר מכל הוא שתהיו אצבענו הארוכה הנעוצה בסכר; הבטיחו לנו שתעמדו שם יומם וליל, גיבורים כאריות וקלים כנשרים, ולא תרדמו בשמירה.
(התפרסם גם במדור דעות של הארץ)