בשנת 2002 הפכה גרמניה את הזנות לחוקית, בעיקר במטרה להלחם בסחר בנשים לעבדות מינית. התקווה היתה שאם הזנות תוכר כמקצוע חוקי ומוסרי לכל דבר, ותהיה כפופה לפיקוח רשויות המדינה (לרבות שלטונות מס הכנסה), תשמט הקרקע מתחת לרגלי סוחרי הנשים, ונשים יעסקו בזנות מרצון ובכבוד, כבכל מקצוע אחר. המחשבה היתה שבמאה העשרים ואחת, בעולם הנאור, הצרכני, המשוחרר מכבלי העבר המוסרני, כל אישה צריכה להיות זכאית למכור את השימוש המיני בגופה. ואולם מתברר שלמיסוד הזנות השלכות שהמצדדים בה אינם תמיד מודעים להן. כך, למשל, השבוע סרבה אשה מובטלת, בת 25, טכנאית מידע בהכשרתה, לקבל עבודה של “שירותי מין” שהוצעה לה בבית זונות בברלין. כתוצאה מן הסירוב, האישה צפויה לאבד את זכותה לקצבת אבטלה מן הביטוח הלאומי. ממש כאילו סרבה לקבל משרה בבנק, או בהוראה. מסתבר שזוהי מציאות נפוצה ומתפשטת כיום בגרמניה, ומומחים צופים שתלך ותתרחב. בית המחוקקים הגרמני התכוון, במקור, לחוקק פטור מיוחד לנשים שיסרבו לעבוד בזנות, ולא לגזול מהן את הזכות לדמי אבטלה. ואולם סעיף זה לא נחקק, מכיוון שהתברר שקשה להבחין בין בתי זונות, מכוני ליווי, וסתם מועדונים וברים ללא שירותי מין. העמדה הרשמית בגרמניה היא כיום שכיוון שזנות שוב איננה נחשבת (משפטית) לבלתי מוסרית או לבלתי חוקית, וכיוון שבתי הזונות הם מכונים רשומים, מוכרים ומשלמי מס, אין כל הצדקה שלא להתייחס אליהם כאל כל מקום עבודה, ואין כל סיבה לא לדרוש מנשים לעבוד בזנות. אזכיר כי החוקה הגרמנית (כמו חוק היסוד הישראלי, שנחקק בהשראתה) פותחת בקביעה החגיגית כי כבוד האדם הוא ערך עליון, מקודש ומוחלט, וכל זכויות האדם נגזרות ממנו.
לפני מספר חודשים פרסמתי תגובה להצעות החוזרות ונשנות מצד חוגים ליבראליים למסד את הזנות בישראל. תגובתי הכילה מה שחשבתי שהוא חלום בלהה רחוק. בין השאר כתבתי את הדברים הבאים:
“ההצעה המהפכנית [למסד את הזנות בישראל] מכילה בחובה פתרון מלא לבעיית אבטלת הנשים בישראל. עם הסדרתה החוקית של הזנות יגדל במידה משמעותית ביותר שוק העבודה לנשים, ורבבות משרות תהיינה זמינות להן בכל רחבי הארץ. נשים מובטלות, ובהן האמהות החד הוריות, תישלחנה על ידי לשכות התעסוקה אל בתי הזונות, ואם תסרבנה, משום מה, תישלל מהן הזכות לקבל קצבה מן המדינה, ובא לציון גואל. זאת ועוד: מיום שתוסדר הזנות כעיסוק ליגיטימי וחוקי, תדווחנה העוסקות בזנות על רווחיהן, ותתרומנה את חלקן לכלכלת המדינה. אם תראנה הכנסות גבוהות במיוחד – תהננה מכל ההטבות המוענקות על ידי האוצר לעשירי הארץ, וכך תעלנה את מספר הנשים בקרב האליטה הכלכלית.
בזכות מיסוד הזנות יראה ענף התיירות עדנה: תיירות המין לישראל תפורסם ותשווק על ידי משרד החוץ, ורבבות תיירים מן הארצות הסמוכות, ואף מקצוות תבל, יזרמו לבתי הזונות הישראליים. משרד התיירות ידאג לשלב חבילות של תיירות מין עם ביקורים צליניים במקומות הקדושים, ובתי המלון הריקים ישובו לפרוח בכל חלקי ארץ” (ראו http://www.notes.co.il/orit/4651.asp .)
חלומות בלהה מתגשמים. אם לא לוקחים אותם ברצינות, רעיונות שהוגיהם מתעקשים עליהם בעקביות – הופכים למציאות. ועד שהרוב הדומם מתעורר להבין את הטירוף, נשים וגברים רבים עוברים השפלות וייסורים, וכבוד האדם שלהם נרמס עד עפר. מיסוד הזנות הא רעיון מסוכן ומזיק, שיש בו כדי לפגוע בכבוד האדם, ולהנציח את מקומן של נשים בחברה הישראלית כסחורה וכאובייקטים מיניים. רק לפני מספר חודשים התייחסתי אל הנושא בציניות מתחכמת. אבל החרדה מפני המיידיות והקירבה של התגשמות הסיוט שינתה את הטון. ומי שזקוק/ה להמחשה מצמררת על הכאב שבחייה של זונה ישראלית, צפו בסרט “אור”, וחישבו על הנושא מחדש.
(תודה מקרב לב לד”ר אייל עדי, מן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, שהביא לידיעתי את ההתפתחות בגרמניה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=535666&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0 ).