הכל על הכבוד

February 15, 2018

זוכרים את סיפור הפרברים? כנופיה של צעירים ניו-יורקים ממוצא אירופאי נאבקת נגד כנופית  צעירים מפוארטו ריקו. לצלילי המוסיקה של ליאונרד ברנשטיין ובמקצב הריקודים, כל אחת מן החבורות מדגימה כיצד פועלת קבוצה המאורגנת על פי הגיון תשתיתי של הדרת-כבוד (honor). בראשה של כל כנופיה עומד מנהיג, המקרין כריזמה ומפגין מנהיגות, חכמת רחוב, ביטחון עצמי, ובשעת הצורך

January 18, 2018

לעצור את גירוש הפליטים מזה זמן רב אני מרבה להתבייש. כמעט כל בוקר, כשאני סוקרת את כותרות העיתון, אני מתכווצת מבושה. אני מתביישת בצבא המדינה שלי שיורה למוות במפגין בכסא גלגלים; ברשויות המדינה שלי שעוצרות נערות שהרביצו לחיילים; באטימות הלב של המדינה שלי שכולאת את תושבי עזה בלי מים ראויים לשתייה או חשמל לשימוש ביתי

August 13, 2017

שיח החירשים המתנחשל סביב פרשת “החייל היורה בחברון” הגיע לשיאו (הזמני) בשבוע שעבר, עם הקראת פסק־דינו של סמל אלאור אזריה בבית הדין הצבאי לערעורים. חמשת השופטים בערכאת הערעור הצטרפו לשלושת השופטים בערכאה הראשונה, והדגישו שגרסת הנאשם אינה אמינה, ושההריגה שביצע לא היתה הגנה עצמית או פעולה מבצעית. חלקם אף כינה זאת הוצאה אסורה להורג מתוך

May 17, 2017

שבועיים רעשה הארץ נוכח דמותו של מנהיג שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים לשיפור תנאיהם בכלא, רוכן ועושה מה שהוסבר כי הוא כרסום ממתק טורטית בשירותים שבתאו. האימאג’ הושג באמצעות מצלמה נסתרת בתקרת תא הכלא והופץ בלא הסכמת המצולם. השפלת מנהיג שח היריב בעולם הדרת-כבוד מתוך עולם המושגים הנגזר מן הערך הדרת-כבוד (honor), אין ספק ש”סרטון

January 3, 2017

ב-23 לדצמבר, בהחלטה 2334,  שבה מועצת הביטחון של האו”ם ואישרה את עמדתה העקבית מאז 1967: החוק הבינלאומי חל גם על ישראל, כמו על כל מדינה אחרת; לכן, גם לישראל, כמו לכל מדינה אחרת, אסור לספח שטחים שנכבשו בפעולות איבה, להעביר אליהם את אזרחיה ולפגוע בתושבים החיים בשטחים הכבושים. פעולה כזו פוגעת בזכויות אדם יסודיות (של

July 20, 2016

כשרעות חולות תוקפות אותנו כצונאמי מתנחשל, הוקדש מאמר המערכת של עיתון הארץ היום (20.7.2016) דווקא להשתלחות תמוהה ביולי תמיר, נשיאת מכללת שנקר, על שמנעה הצגת ציור עירום של שרת המשפטים, איילת שקד, בתערוכת הסיום של בוגרי שנקר. מאמר המערכת, שאמור לבטא את רוח העיתון, מכריז שהצנזורה הפנימית של תמיר היא “אות קלון למוסד ולעומדת בראשו”,

April 22, 2016

בחודש שחלף מאז הירי של החייל בחברון הוצעו הסברים וניתוחים חשובים לתגובות השונות של הציבור למקרה. אני מבקשת להוסיף לניתוחים אלה מסגרת להמשגה שיש בה כדי לפתוח פתח לתקווה. תקווה זו קשורה באפשרות לשוחח במסגרת מושגית אחידה, שגם אם לא תוביל להסכמה מלאה, תוכל לפחות לפתוח שיח בינינו ולא רק ללבות מלחמה. אני מציעה שכל

March 31, 2016

אז בסוף יוצא שהשרים נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, גדולי המתלהמים והמסיתים, המלבים את היצרים האפלים, הם ה”ממלכתיים” מכל: הם דורשים לא לעשות לינץ’ ב”חייל היורה” ולא לשפוט אותו בככר העיר; לחכות למסקנות ההליכים הרשמיים. איך הצליחו למצב את עצמם כך? איך קורה שאנשים טובים מאמצים את התועבה הזו וקונים את הלוקש ומתהדרים ב”ממלכתיות” הפחדנית הזו?

March 29, 2016

כשפורסם סרטון הזוועה של “בצלם” המתעד הוצאה להורג של אדם חסר ישע, תהיתי ביני לביני כמה זמן ייקח עד שיתהפכו היוצרות, והתליין יהפוך לקרבן וגיבור; עד שאדם חמוש ובריא היורה למוות בפצוע השוכב למרגלותיו יקבל לגיטימציה. בטבח של ברוך גולדשטיין, בפורים של 1994, עברו שנים עד שהרוצח הפך ל”גבר” לא רק בקרב שוליים סהרוריים אלא

December 10, 2012

בשבועות האחרונים התכסו כבישי הארץ ואחורי האוטובוסים, כמו פטריות אחרי הגשם, בשלטים המכריזים החלטית כי “ללא חובות – אין זכויות”. פשטותה הקליטה של המשוואה הופכת אותה לשובת לב, והמסר נשמע כמעט מובן מאליו: איך אפשר לקנות זכויות אם לא באמצעות עמידה בחובות? (או בניסוח שהפך לתמצית הפוליטיקה הישראלית: “יתנו – יקבלו”). ואולם אם עוצרים להקדיש