General

July 3, 2014

בתקשורת מדווחים שבירושלים מהומות. להקות של ישראלים יהודים ימנים צדות פלסטינים כדי לפגוע בהם, להפרע מהם. צעיר ירושלמי פלסטיני נרצח – אולי על רקע לאומני, אולי נקמת דם על רצח שלושה הצעירים היהודים. הלב שוב נחמץ. רצח מול רצח. טרור מול טרור. שנאה מול שנאה. ההתלהמות המילולית נגד חנין זועבי – הבשילה למעשי זוועה. ההסתה

July 1, 2014

למרבה הצער אשר יגורנו — התברר כנכון. הצעירים לא נחטפו, אלא נרצחו.  זה הרגע להניח בצד את הדיונים החשובים מאוד לגבי מהות הטרור והטרוריזם. כי אין ספק שרצח של אזרחים חפים מפשע הוא פשע נורא וגם טרור, ומי שמבצע אותו הוא פושע וטרוריסט.  כל שאר הדיונים והליבונים יכולים לחכות. עכשיו זמן אבל.

June 28, 2014

למעלה משבועיים חלפו מיום שאייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל נעלמו ועקבותיהם לא נודעו. כאילו בלעה אותם האדמה. סביר להניח כי השלושה נחטפו על ידי גורמים פלסטינים, אך נראה שלאיש לא ידוע מי הם, מדוע חטפו, ומה כוונתם לעשות. הדאגה לשלומם של שלושת הנעדרים עדיין גדולה, אך דומה שמדינת ישראל (אוכלוסייתה היהודית) השתחררה מעט מן

June 21, 2014

לפני ימים מספר הגבתי כאן, בבלוג שלי, להתנפלות הקשה על ח”כ חנין זועבי, שאמרה שהצעירים הישראלים, תלמידי הישיבה, נחטפו בידי פלסטינים נואשים מ-47 שנות כיבוש; החוטפים אינם “טרוריסטים” , לדעתה, אלא בנים למיעוט מדוכא . שהפכו ללוחמי חופש בלית ברירה ובעל כרחם. הזכרתי את זכויותיה של זועבי, את רדיפתה המתמשכת, ואת הדיוק שבחלק גדול מטענותיה.  להפתעתי המוחלטת, דברי

June 17, 2014

—שיניתי מספר משפטים בפוסט זה בתגובה להערות של קוראים, כדי להבהיר את דברי ולא לפגוע ברגשות שלא לצורך. צר לי אם לא הצלחתי להבהיר את כוונתי קודם — עוד לא שכך ציד המכשפות סביב האישה מקרית גת, וכבר נמצאה מכשפה חדשה – חנין זועבי. שר החוץ מכנה אותה טרוריסטית ומאיים שדינה יהיה כדין חוטפי תלמידי

June 15, 2014

כפי שציינתי כבר בפוסט קודם, “ציד מכשפות” (כמו זה שהתרחש באירופה ובארצות הברית בראשית העת החדשה) הוא סוג של פאניקה מוסרית, כפי שהגדיר זאת הסוציולוג החשוב סטנלי כהן. זהו סחרור חברתי ההופך פירור של דיסאינפורמציה להתלהטות קולקטיבית. “פרשת המין” בקרית גת הפכה לפאניקה מוסרית המזכירה מאוד את “ציד המכשפות”. רק מי שלא רוצים לראות יכולים

June 10, 2014

אני כותבת דברים אלה בכוונה לפני שמתפרסמות תוצאות כלשהן של הצבעת חברי הכנסת בבחירת הנשיא/ה העשירי/ת של מדינת ישראל. כי את התודה לשופטת בדימוס דליה דורנר אנחנו חייבות וחייבים בלי קשר לתוצאות. התודה היא על עצם השתתפותה, על עצם נכונותה להעמיד את עצמה במקום הלא נעים, לא מכובד, לא מוסיף בריאות, וכל כך לא “נשי”

June 9, 2014

תפקיד נשיא המדינה המיותר אינו מצדיק בדרך כלל התייחסות כלשהי. אלמלא ניסיונו הנואל של נתניהו לבטל את המוסד משיקולים אד הומינם (לגופו של ריבלין) – היה נכון לבטלו. אבל הפארסה המתמשכת סביב בחירת הנשיא העשירי עברה כל גבול; זה הפסיק להיות מצחיק. נא להפסיק עם זה כבר. ולא, אני בהחלט לא מתייחסת ל”סיכול הממוקד” של

June 7, 2014

כבר שבוע רועשת הארץ סביב “פרשת המין בקרית גת”, למרות שעדיין כמעט שלא ידוע לנו שום דבר עובדתי על מה התרחש או לא התרחש שם. אבל מיעוט העובדות הרלוונטיות לא עוצר, כמובן, את חרושת השמועות (שהאישה חולת איידס) או את ההיסטריה הקבוצתית הצדקנית המשתפכת בכל כלי תקשורתי סחרור חברתי ההופך פירור של דיסאינפורמציה להתלהטות קולקטיבית

June 3, 2014

סרטה החדש של הבמאית אבסתאם מר’ענה-מנוחין, “תרשום, אני ערבי”, זכה בפרס הקהל בפסטיבל דוקאביב שהתקיים בשבוע שעבר בתל אביב. גם המבקרים שמצאתי באינטרנט רוו נחת מן הסרט. ואכן, קשה לא להתפעם ממילותיו המכשפות של המשורר הלאומי הפלסטיני, מחמוד דרוויש, מקולו של מכרם חורי, ומיופיה של אהובת נעוריו היהודיה של דרוויש, שרק השביח עם השנים. אבל