תקציר
במלאת עשרים שנה לחוק למניעת הטרדה מינית, ניתן לזהות באקדמיה הישראלית מעוזים
מבוצרים של שמרנות פטריארכלית, וגם תקינות פוליטית דוגמטית השוללת באופן גורף ונחרץ כל חריגה מהתנהגות מגדרית מיטבית. הגישה הפטריארכלית מתחמקת מן השינוי הנורמטיבי הטמון בחוק ומחבלת ביישומו הלכה למעשה על ידי הוצאת הוראותיו מהקשרן ובידודן מרוח דבר החקיקה. הגישה התקינה פוליטית, הדוגמטית לעיתים, מעדיפה את חזונו המיטבי של החוק על פני הוראותיו הפרטניות ו/או פרטי המקרה הנדון. היא עלולה לפגוע במי שהתנהגותם חרגה מן החזון המיטבי אך לא מהוראות החוק, להרתיע את הציבור הרחב ולעורר תגובת נגד (backlash). שני הקצוות מזינים זה את זה. המאמר מתאר את התופעה באמצעות שתי דוגמאות מוחשיות מחיי האקדמיה, וקורא לשמירה הן על רוח החוק וחזונו החברתי הרחב והן על הוראותיו הפרטניות, תוך מתן תשומת לב לפרטי כל מקרה העולה לדיון.