מאמר זה מבקש לעגן בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו את ההבחנה המושגית בין שני סוגים של כבוד וכן בין אשכולות הזכויות הנגזרים מהם. שני סוגי הכבוד הם "הכבוד הסגולי", שהוא ערכו של האנושי בכל אדם באשר הוא אדם, ו"כבוד המחיה", שהוא ערכו של מקבץ התכונות הייחודי, החד-פעמי, שכל פרט אנושי בחר לממש ולפתח בעצמו לפי תכונותיו האישיות והזדהויותיו הקבוצתיות. כל אחד משני סוגי הכבוד הללו מנביע קבוצה ייחודית של זכויות: זכויות הכבוד הסגולי, שנגזרות מסוג זה של כבוד ומבטיחות אותו, הן מזעריות ומוחלטות, וזכויות כבוד המחיה, שמטרתן לעודד ולטפח שגשוג מרבי של כבוד זה, הן מרביות אך יחסיות. המאמר מפרט מאפיינים של שני סוגי הזכויות הללו והיבטים ביחסי הגומלין ביניהם. הוא מפרש את סעיף 2 לוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו כאוסר איסור מוחלט ומלא פגיעה בזכויות של כבוד סגולי. את סעיף 4 לחוק היסוד המאמר מפרש כמבטיח הגנה במדיה כלשהי הן לזכויות של כבוד סגולי והן לזכויות של כבוד מחיה: ההגנה על זכויות הכבוד הסגולי היא מלאה; ההגנה על זכויות ליבה של כבוד מחיה היא רבה; ההגנה על זכויות פריפריאליות של כבוד מחיה היא מזערית. ההבחנה המוצעת מאפשרת טיפול קוהרנטי בזכויות האדם בישראל
תוך קישורן השיטתי לחוק היסוד.