במהלך שנת 2018 דחה שוב בית המשפט העליון את ניסיונותיו החוזרים והנשנים של בית הדין הארצי לעבודה להרחיב את סמכויותיו מעבר לאלה הקבועות בחוק. בית הדין הארצי לעבודה נחוש, מזה עשר שנים, לנכס למערכת שבראשה הוא עומד סמכות לדון בתביעות אזרחיות שעניינן כל אירוע של סקס בעבודה: רומנים בהסכמה במסגרת יחסי מרות מצד אחד, ועבירות מין חמורות מן הצד האחר. זאת, אף שהחוק ובית המשפט העליון מבהירים לו ברורות ומפורשות, שאין לבתי הדין לעבודה סמכות כזו. על פי החוק ופסיקת בית המשפט העליון, סמכותם הייחודית של בתי הדין לעבודה לדון אך ורק בהטרדות מיניות כהגדרתן בחוק, שהתרחשו בין עובדים או מעבידים במקום עבודה משותף. הסמכות הייחודית לדון בתביעות אזרחיות שעניינן עבירות מין חמורות, גם אם התרחשו במקום העבודה בין עובדים, נתונה לבתי המשפט. רומנים בהסכמה במקום העבודה אינם בתחום סמכות שיפוטו הייחודית של שום בית דין או בית משפט, כי אינם אסורים בשום חוק.
שנת 2018 הביאה עמה התייחסות נוספת לסוגיה של סקס בעבודה. שני ניצבים במשטרת ישראל, ניסים שחם וניסים מור, נהגו לנצל לרעה את מעמדם הגבוה במשטרת ישראל: להציע התערבות ביחסי עבודה, עזרה והטבות לשוטרות וקצינות זוטרות מהם, ולהציע להן, במקביל, קשרים מיניים. זו התנהגות המדגימה פגיעה כפולה, הן בכבוד האדם, בחירות, בפרטיות ובקידום השוויון בין המינים, והן במנהל התקין של שירות המדינה. היא פוגעת הן בקורבנות המסוימים שמצאו את עצמן נאלצות להחליט אם לסחור במיניותן כדי ליהנות מעזרה במסגרת השירות, והן במשטרת ישראל ובחברה הישראלית כולה, שאת הנורמות שלהן היא משחיתה ומזנה.
כדי לא להצטרך להישען על שיתוף הפעולה של הקצינות והשוטרות, מח"ש, בראשות עו"ד אורי כרמל, יחד עם הפרקליטות, בחרו להעמיד את שני הניצבים לדין בעבירת הפרת אמונים. בכך חידשו מח"ש והפרקליטות חידוש משפטי, בטענה שניצול המעמד הבכיר במשטרה להבטחת הטבות לשוטרות, ולקבל מהן טובות הנאה מיניות, פוגע בשירות הציבורי ובאמון הציבור בו ולכן מהווה הפרת אמונים. חלק מן החידוש בגישה זו נעוץ בטענה, שהצטברות המעשים במקרים שונים ולאורך זמן, כלומר הדפוס השיטתי של התערבות בשירות של שוטרות וקצינות מצד אחד ופניות מיניות אליהן מהצד האחר, משווה להם משמעות של מעילה באמון הציבור, כלומר הפרת אמונים. זוהי קונסטרוקציה משפטית חדשנית, מרעננת וסבירה מאוד. היא מסתכלת על עצים (חולים) רבים ורואה יער (נגוע).
שופט השלום בני שגיא לא קיבל את הקונסטרוקציה שהציגה מח"ש, ולא קבע ששיטת הכיבושים המיניים של ניצב שחם היוותה הפרת אמונים. אולם, פחות משלושה חודשים מאוחר יותר, שופטי בית המשפט העליון ג'ורג' קרא, נועם סולברג ועופר גרוסקופף אימצו אותה בעניינו של ניצב מור.